מעשה ביהודי עשיר שהיה לו בן יחיד, עלם חכם ונבון שלמד בבית מדרש. ולאיש היה חבר אהוב שגר בעיר אחרת. ונוהג היה העשיר להתארח אצל חברו לעתים קרובות. באחד מביקוריו ראה החבר כי ידידו העשיר חולה, ומחלתו אנושה. ראה העשיר כי ימיו ספורים, קרא אליו את חברו האהוב, הפקיד בידיו את כספו, ואמר לו: "אם לאחר מותי יבוא עלם צעיר ויעשה לעיניך שלושה דברי חכמה, תדע כי בני הוא, ולו תתן את כל רכושי".
