קהילות תימן

הכפר נמצא ממערב לרכס ההרים של חופאש.

הישוב ידוע לי ממסעותיו של ר' יחיא צברי, אשר סייר בתימן בתחילת המאה העשרים. הוא נסע מצנעא לכוון מערב, לכוון חוף הים. הוא סייד בתים בישוב, ועפ"י תיאורו, חיו בכפר מספר קטן של יהודים, וביניהם יוסף חדאד. הוא כתב עוד, כי לא היה מניין לתפילה ולא ספר תורה. הישובים הסמוכים בהם חיו יהודים: מעזב שבגבל מלחאן ואד'ראע שבאזור אלכ'בת.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך. מוצא המשפחות מחבאן, ועפ"י המסורת, כמאה שנה לפני העלייה הגדולה לארץ עברו היהודים לכפר עקב שנאת התושבים ליהודים. בכפר לא היה בית כנסת, והתפללו יחידים. גזירת היתומים לא היתה באזור חבאן, אך יחסם של ערביי חבאן ליהודים היתה אכזרית מאוד באופן כללי.

את הכפר תיעד ר' זכריה בן עואץ' עדני חבאני, אשר נולד בשנת תר"ס-1900, בכפר באצפה,...

בדורות שלפני העליייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב, ולא חיו בו יהודים. מוצא משפחת בדיחי מכפר זה.

באנציקלופדיה לחכמי תימן מצאתי את קדמוני משפחת בדיחי מהמאה הי"ז. ר' יוסף בן ישראל בדיחי העתיק דיואן בתנעם בשנת ש"מ-1620, ור' מעודד בן סעדיה בדיחי העתיק שלושה כתבי יד לפחות משנת ת"ח-1648 ואילך, בעיר רדאע.

ניתן, א"כ, להסיק, כי יהודים חיו בכפר בדיח קודם לשנת ש"מ-1620.

עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לכפר לכמת בהראן. עיין ערך.

שם הכפר ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין צנעא, נכתב ביום שישי י' בשבט בצ"ג- תקמ"ב-1782, כי המומר סעיד בן יוסף סעדוד מהישוב שרפה, בנפת בני חשיש שבמחוז צנעא, חלץ ליבמה סעידה בת סעיד מוסי' גיאת. העדים שזיהו אותו היו: סעיד מוסי' אלכ'ייט מהישוב בהראן, ויוסף סעיד גיאת מהישוב חוצנין.

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר...