קהילות תימן

תצוגת 201 - 210 מתוך 1942

הישוב שוכן על ציר הנסיעה צנעא-מנאכ'ה-חודידה. לאורך כל חוף ים סוף לא חיו יהודים רבים, ולא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי קבוע. מ"מ, סמוך לעליייה הגדולה לא חיו יהודים במקום.

ביב': יחיא צברי ע' 124, צדוק

הכפר נמצא ממערב לרכס ההרים של חופאש.

הישוב ידוע לי ממסעותיו של ר' יחיא צברי, אשר סייר בתימן בתחילת המאה העשרים. הוא נסע מצנעא לכוון מערב, לכוון חוף הים. הוא סייד בתים בישוב, ועפ"י תיאורו, חיו בכפר מספר קטן של יהודים, וביניהם יוסף חדאד. הוא כתב עוד, כי לא היה מניין לתפילה ולא ספר תורה. הישובים הסמוכים בהם חיו יהודים: מעזב שבגבל מלחאן ואד'ראע שבאזור אלכ'בת.

ביב': יחיא צברי ע' 65-76

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר משפחה אחת של יהודים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926) כתוב, כי יחיא יוסף, ובניו משה ויוסף תרמו שלוש ריאל.

ביב': פנקס השליחות 23

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך. מוצא המשפחות מחבאן, ועפ"י המסורת, כמאה שנה לפני העלייה הגדולה לארץ עברו היהודים לכפר עקב שנאת התושבים ליהודים. בכפר לא היה בית כנסת, והתפללו יחידים. גזירת היתומים לא היתה באזור חבאן, אך יחסם של ערביי חבאן ליהודים היתה אכזרית מאוד באופן כללי.

את הכפר תיעד ר' זכריה בן עואץ' עדני חבאני, אשר נולד בשנת תר"ס-1900, בכפר באצפה,...

ביב': טובי, מורשת ע' פ"א-פ"ה

הישוב באקלי ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בישוב בשנת שס"ו-1606. ביום שלישי כ"ד בניסן שנה זו, העתיק הסופר ר' אברהם בן זכריה את פירוש רש"י לתורה. בכתב היד רמ"ד דפים.

בקולופון בסוף חומש בראשית כתוב:

שלים, בסייעתא דשמיא בתלתא בשבא דהוא כ"ד בירח ניסן שנת אתתקי"ז שנין לשטרי (שס"ו-1606) במאתא אלבאקלי, תהא שנה זו סוף וקץ לכל הצרו(ת), תחילה וראש לכל הבשורות אכ"י קורא הדורות. והכותב קל והצעיר...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 7

בדורות שלפני העליייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב, ולא חיו בו יהודים. מוצא משפחת בדיחי מכפר זה.

באנציקלופדיה לחכמי תימן מצאתי את קדמוני משפחת בדיחי מהמאה הי"ז. ר' יוסף בן ישראל בדיחי העתיק דיואן בתנעם בשנת ש"מ-1620, ור' מעודד בן סעדיה בדיחי העתיק שלושה כתבי יד לפחות משנת ת"ח-1648 ואילך, בעיר רדאע.

ניתן, א"כ, להסיק, כי יהודים חיו בכפר בדיח קודם לשנת ש"מ-1620.

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 32, 34, צדוק המקור: שלום חשבון מר"ג

בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 45, צדוק 1189

עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לכפר לכמת בהראן. עיין ערך.

שם הכפר ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין צנעא, נכתב ביום שישי י' בשבט בצ"ג- תקמ"ב-1782, כי המומר סעיד בן יוסף סעדוד מהישוב שרפה, בנפת בני חשיש שבמחוז צנעא, חלץ ליבמה סעידה בת סעיד מוסי' גיאת. העדים שזיהו אותו היו: סעיד מוסי' אלכ'ייט מהישוב בהראן, ויוסף סעיד גיאת מהישוב חוצנין.

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר...

ביב': מסוודה 285-תתי"ב, פנקס השליחות-מאזן, צדוק

הכפר בוסאן ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין של צנעא נכתב ביום ראשון י"ט בשבט בע"ט-תקכ"ח-1768, כי מוסי' בן סעיד מהישוב בוסאן, גירש את אשתו סעידה בת מוסי' אלדאר. יתכן ומדובר בישוב בוסאן שבנפת חדא, ע"ע הבא.

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926) מוזכרת תרומת יהודי הכפר. לא ידוע...

ביב': מסוודה ע' 219-ת"ר, אנציקלופדיה א' ע' 438, פנקס השליחות-מאזן, נחשונים 37, גויטין כרטסת 49

הכפר בוסאן שבנפת חדא נחשב לראש גלות, דהיינו, קהילה עתיקת יומין, מיום שהגיעו היהודים לראשונה לתימן, ויש אומרים אף מראשית ההתיישבות לאחר גלות מוזע בשנת ת"ם-1680.

יתכן והכפר בוסאן המוזכר בפנקס בית דין צנעא משנת תקכ"ח-1768 הוא בנפת חדא, ואף הכפר המוזכר בפנקס השליחות. עיין ערך קודם.

בחודש אב שנת בקנ"ח-תר"ז-1847 העתיק הסופר ר' סעיד בן יהודה הברי מבוסאן אלחדא את ספר ההפטריות עם תרגום...

ביב': טובי, כת"י בן צבי ע' 24 (מס' 14), צדוק 167 המקור: יחיא חדאד וסעיד יהוד מיוצאי בוסאן וחדא, נחשונים 37, גויטין כרטסת 50

עמודים