סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים עד שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת מרחום.
נראה, שהכוונה לישוב ביר אמנכעי, עיין ערך קודם.
קהילות תימן
תצוגת 241 - 250 מתוך 1942
במרחק של מספר ק"מ מדרום לסנואן קיימת עיר יהודית חרבה הנקראת אלבירא, אשר נחרבה על ידי המוסלמים בחודש תמוז בל"ז-תפ"ו-1726. יהודי הכפר נהרגו ואת בתי הכפר שרפו. גוי אחד חמד שתי ילדות יהודיות מרוב יפין, לקח אותן בשבי, והרכיב אותן על הגמל. הבת אשר ישבה מאחור נתפסה בענף עץ וברחה לכוון באר המים של העיר. השבאי רדף אחריה והיא נפלה לבאר בעומק של י"ב מטר ומתה. מאז כונתה הבאר ביר אלבנת-באר הבת. הבת השנייה...
ביב': תימנה ע' 42-44, 101
אין הכוונה לכפר בית דראב, הנמצא בנפת חימה, מדרום מערב לצנעא. הכפר נמצא ליד נפת בני חושיש.
בשנת תרי"ט-תרכ"ז (1859-1867) חיבר מרי אברהם בן עמר בשירי ספר העוסק בליקוטים לתורה. אין שם לספר, והוא נכתב לשימוש אישי. בכתב היד רנ"ו דפים קטנים.*
בקולופון כתוב:
נשלמה מלאכת הקודש הקדושה והטהורה... יום ה' סדר תרומה שהוא ב' לחודש אדר ראשון שנת בקע"ח לשטארי (תרכ"ז-1867), במאתא ביר...
ביב': אנציקלופדיה א' 49, 205, אנציקלופדיה חלק ב', פנקס השליחות 6, 22, צדוק 169 המקור: מנחם: יפידי מחדרה, גויטין כרטסת 57
ביר אלעזב הוא גם כינוי לעיר צנעא. עיין ערך.
ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור, אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאלצו את היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר.
הישוב ביר אלשיך ידוע לי משני מסמכים, מהשנים שנ"א ותל"ט (1591-1679).
לא מצאתי הפנייה לישוב זה לאחר שנה זו, ולכן מסתבר, כי הישוב נחרב או שהיהודים גלו למקומות אחרים. לא ידוע לי המיקום של הכפר. שם הכפר ביר אלשיך, מלמד, כי מדובר בבאר של השייך-הנגיד-הנשיא, ואינה מאפשרת להסיק מסקנה על מיקום הכפר.
המסמך הראשון הוא שטר קניין משנת אתתק"ב-שנ"א- 1591. הקונה הוא, כנראה, מעוצ'ה בן יוסף...
ביב': י"ל נחום, צוהר ע' קפ"ג-45, קפ"ה-103, אנציקלופדיה ע' 406, 408, צדוק 1224
במערב תימן סמוך לחוף ים סוף לא חיו יהודים רבים. שם המקום ידוע לי מסיורו של ר' יחיא צברי בתחילת המאה העשרים. לא ידוע אם במקום חיו יהודים.
ביב': יחיא צברי ע' 87, 93
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. כפר סמוך בו חיו יהודים הוא אום דאכלה. בדת'ינה היתה הקהילה היהודית הגדולה באזור.
ביב': לקסיקון ע' 70
בביר פדל היה מחנה עולים בשלהי העלייה הגדולה בשנת תשי"ז-1957. מרדכי לפידות, המנהל האחרון של מחנה העולים גאולה, מטעם הגוינט, יצא לעדן בשליחות הסוכנות בשנת תשי"ז-1957, כדי לסייע לועד העדני בהעלאת שארית היהודים, אשר נותרו בתימן.* במכתבו משנת תשי"ז 15/7/57 הוא כתב, כי נותרו יהודים בשלושה אזורים: בצעדה בצפון תימן, בריידה ובעמראן מצפון לצנעא ובשג'אדרה וגבל עמר ממערב לצנעא. הוא כתב עוד, כי מכינים מחנה...
ביב': מן המיצר ע' 486
סבירות גדולה כי מדובר בכפר ביר אלדרב. עיין ערך. בכתב יד משנת תרי"ט-1859 חיבר מרי אברהם בן עמר בשירי ספר העוסק בליקוטים לתורה "במאתא ביר אלדראב מן קרא חמא". לא ידוע לי בודאות היכן נמצא אזור חמא. יוסף טובי כתב, כי שלושה ישובים בשם חמא היו בתימן, באזור רחבה מצפון מזרח לצנעא, בנפת חגה מצפון מערב לצנעא ובאזור בון.
בה' באלול ברמ"ט-תרצ"ח-1938 השלים את העתקת דיואן שירים חיים בן שלום קארני. עפ"...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 49, טובי, כת"י בן צבי, ע' 292 (מס' 387), יחיא צברי ע' 40
הישוב ביר ת'לא ידוע לי מגט אשר נכתב בשנת תל"ט- 1679 בישוב ביר ת'לא. שם הישוב: ביר אלת'לא-באר ת'לא, מלמד אולי, כי מדובר בישוב ליד באר המים בישוב ת'לא, מצפון מערב לצנעא.
הגט קרוע בחלקו, ולא ניתן לדעת מהחלק שנותר את שם הבעל ושם האשה. מהחלק שנותר ניתן ללמוד, כי חתומים על הגט ר' זכריה בן סעיד ור' אברהם בן יוסף מנהיגי הקהילה, כנראה.
ביב': י"ל נחום, צוהר ע' קצ"ג-4, צדוק 1223
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 21
- 22
- 23
- 24
- 25
- 26
- 27
- 28
- 29
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »