במחצית הראשונה של המאה העשרים לא חיו יהודים בכפר, כנראה. ואולם, בסוף המאה הי"ט חיו יהודים בכפר, ואחד מהם הוא ר' שלמה בן יעיש צברי, אשר חי תקופה מסוימת בכפר. הוא התאלמן בשנת תר"כ-1860 לאחר שאשתו טבעה, וארבע שנים מאוחר יותר, נשא לאשה את סלאמה עואץ'. בנו, ר' יחיא צברי, נולד בשנת תרכ"ח-1868, וכתב את הספר בשבילי תימן, ספר שנעזרתי בו רבות בספר זה.
קהילות תימן
תצוגת 231 - 240 מתוך 1942
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: דוד מוסי' ובניו סלימאן וסעיד רבע ריאל ואברהם סאלם טאצה רבע ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות: מדאר, גוזי וטסה (טאצה).
ביב': פנקס השליחות 37, צדוק 454 המקור: שמעון עפגין מרשל"צ
הכפר נמצא על ציר הנסיעה לעיר ד'מאר.
בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד בשם יחיא אברהם, אשר היה עשיר גדול, ובבעלותו היה צאן רב ובקר. הוא ידוע מספרו של ר' יחיא צברי, אשר סייר ברחבי תימן בתקופה זו. הוא כתב, כי הגיע סמוך לשבת אל הכפר, אך הוא סירב לארח אותו בביתו, והוא נאלץ לישון בחורבה. בשבת בבוקר בתו של יחיא אברהם נפלה מראש ההר ומתה, ואף פרתו החביבה נפלה ומתה. כאשר באו לנחם את יחיא...
ביב': יחיא צברי ע' 46, צדוק
במסגרת מסע העתקת כתובות עתיקות, בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870, יחד עם יוסף הלוי, מצא המשכיל ר' חיים חבשוש חורבות בישוב בראקיש. חבשוש כתב בספרו, כי לא רצה להסתכן במקום שאינו מוכר לו, ולכן ביקש משלום צעדי שילווהו, בהיותו סוחר, והבדווים באזור היו לקוחותיו. הוא העתיק במקום קנ"ד כתובות שבאיות עתיקות, וכן מצא בית קברות מוסלמי, ובצדו בית קברות יהודי. רוב המצבות נותרו במקום, ועל המצבות נכתב בעברית...
ביב': חכמים וסופרים ע' 216-220, אנציקלופדיה א' ע' 633, מסעות חבשוש ע' 112-116, צדוק 165
באזור חיו מוסלמים משבט דו אחמד. בנפת ברט היו הכפרים הבאים: מודאן, סוק אלענאן, עואן, כיואן ועוד. בין ברט לחידאן היו הישובים הבאים: מודאן עשרים ושתיים משפחות, מחתוייה שלוש עשרה משפחות, ואשרג שתי משפחות יהודיות. בין ברט לצעדה היו הישובים הבאים: עוצלה שתי משפחות, אסרעה משפחה אחת ורגוזה שלושים ושתים משפחות.
מצאתי הגדה של פסח, אשר נכתבה בברט במאה הי"ט, ממנה ניתן ללמוד, כי את הכתיבה מימנו...
ביב': אנציקלופדיה א' וב', מסעות חבשוש ע' 167, 173, 174, לקסיקון ע' 90, אהרון בן דוד, החינוך כבבואה, מחקרים בסידורי תימן ע' 63, רד"מ ע' 49, נחשונים ע' 57, מן המיצר ע' 145, עובדיה זנדאני ע' י"ד, אין לי ארץ אחרת ע' 17, 88
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר משפחות יהודיות. בתקופה מסוימת אף פעל במקום בית דין.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה חמשה יהודים: שני יתומים, שני נשואים ורווק אחד. גיל העולים: ילד אחד, שני נערים, אחד בגיל שלושים שנה ואחד מעל חמישים שנה. שלושה זכרים ושתי נקבות. שם המשפחות יעקוב וכהן.
עיין ערך הקודם.
ביב': חוזה שרעב ע' קכ"ב, נחשונים ע' 46, גויטין כרטסת 114
בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 47, צדוק 887
באזור הסמוך לחוף ים סוף לא חיו יהודים רבים, ולכן ספק אם חיו יהודים בישוב זה הקרוב לעיר הנמל חודידה. הישוב מוזכר בדברי ר' יחיא צברי, בהקשר לנסיעתו ממנאכ'ה לחודידה בתחילת המאה העשרים. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.
ביב': יחיא צברי ע' 124, צדוק
בספר דופי הזמן כתוב, כי בשנת בל"א-ת"פ-1720 בנה מלך תימן בתים במקום הנקרא בסתאן, הסמוך למדינה. בשנת בר"ט-תרנ"ח-1898 מרדו השבטים בטורקים במחוזות בסתאן ובני מטר. אזור בסתאן מוזכר גם בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ה-1905.
לא ידוע לי אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.
ביב': מכתביהם
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. ברשימות הישובים של גויטין רשומים שני ישובים בעלי שם זהה בנפת שרעב, ומסתבר, כי מדובר בישוב אחד.
עיין עוד ערך בוקר.
ביב': גויטין כרטסת 149, 150, צדוק
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 20
- 21
- 22
- 23
- 24
- 25
- 26
- 27
- 28
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »