קהילות תימן

שם הישוב ידוע לי מתוך כתב יד אשר העתיק הסופר ר' משה בן אהרון בשנת תקי"ח-1858. חלק מכתב היד הועתק בישוב כ'מיר, מצפון לצנעא, ויתכן כי כל כתב היד נכתב באזור זה, ואף הישוב בית קורץ נמצא באזור כ'מיר.

כתב היד הוא סידור תפילה, ונכתב על ידי סופרים שונים במקומות שונים. בכתב היד קכ"ח דפים, ובהם: אשמורות בהעתקת ר' יוסף בן שלמה צאלח בכ'מיר, תפילות לימים נוראים, סוכות ועוד.

באחד הקולופונים...

שם הכפר ידוע לי לראשונה משנת ת"ח -1648. בשנה זו העתיק הסופר ר' יהודה בן מעודד בן סעדיה אלצבלי סידור, במימון ובהזמנת ר' סעדיה בן מעודד בן משה אלצבלי. סופר זה העתיק סידור נוסף שנתיים מאוחר יותר בישוב בית אלנש.

בקולופון כתוב:

נשלם בחודש ניסן שלשנת אתתקנ"ט שנין לשטרי (ת"ח- 1648) במאתא בית רדם דעל עינא דמיא ג'יל... כן תחרוב ותצדי וירושלם תשתכלל ותתבני אכי"ר. ונכתב על שם החבר הטוב...

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מעוצ'ה בן יחיא אשר שילם נדרים של יעיש כהן ימני בחודש מרחשון תרפ"ג (1922) בסך שש ריאל, והוא אישית תרם בחודש שבט תרפ"ד (1924) סך של שלוש ריאל, חיים יוסף ובנו יוסף חצי ריאל, יחיא יוסף ריאל וחצי, יחיא אלשיך ובנו...

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחת סעדי.