בנֵי חִגַאג

שני ישובים בשם בני חגאג ידועים לי. האחד באזור קפלה מצפון לצנעא, והשני בנפת חימה מדרום מערב לצנעא. מצאתי מספר כתבי יד אשר נכתבו בישוב בני חגאג במאות הי"ז והי"ח, ולא ידוע לי בודאות, האם מדובר בישוב מצפון לצנעא או מדרום לצנעא.

להלן תיעוד הישוב היהודי בבני חגאג.

לאחר שנת ת"י-1650 השלים הסופר ר' מעודד בן שמריה בן נחום את העתקת סידור התפילה. בקולופון ההשלמה כתוב: מעודד בן שמריה בן נחום, בני חגאג. כתב היד המקורי נכתב בשנת ת"י-1650, ולפי זה, ההשלמה נעשתה לאחר מכן.

כאמור, לא ידוע לי בודאות, האם מדובר בישוב מצפון לצנעא או מדרום לצנעא.

במאה הי"ח העתיק הסופר ר' שלמה בן דוד צובארה שלושה כתבי יד בשנים תקי"ח-תקכ"ט (1758-1769) "במאתא מגרבה בני חגאג". תוספת המלה "מגרבה" מלמד, כי הסופר חי בכפר מגרבה שבאזור או בסמוך לבני חגאג. עפ"י עדויות של יוצאי תימן, השכונה היהודית בישוב בני חגאג שבנפת חימה, מדרום לצנעא, כונתה מגרבה.

הוא העתיק את הלכות שחיטה לרמב"ם, ספר ההפטריות עם התרגום ועין יעקוב.

בקולופון להפטריות כתוב:

וותשלם המלאכה מלאכת הקודש יום ג' דהוא ל' יומין לחודש תמוז שנת שבעין (ב"ע-לשטרות-תקי"ט-1759) במאתא מגרבא בני חגאג תהי לצדו בערי ערקי וירושלם תובוקו"א, ואני (קל) הקלים עפר רגלי חכמים ונבונים העני הרש והמסכן שלמה בן דוד צ'ובארה יש"ל... את זו אלא מתוך דוחק עניות ונערים משיחים עמי, והשם יזכה אותי להשלימה ספרים עד אין קץ ולהגות בהן יומם ולילה...

עיין עוד ערך הבא.