שם הישוב ידוע לי מכרטסת הישובים היהודיים בתימן שערך גויטין. הוא רשם ליד שם הישוב סימן שאלה. משמע, ששם הישוב אינו ודאי. כמוכן, לא ידוע גודל הקהילה, אם היתה כלל, ושם המשפחות.
יתכן והכוונה לישוב: בית יזידי. עיין ערך.
קהילות תימן
תצוגת 161 - 170 מתוך 1942
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: חדאד, סעיד, עואץ', סוילם, שמחי, שובל, זוקאע, גבלי ועוד. בכפר חי סמוך לעלייה הנדיב חסן סעיד.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ י"א יהודים: שני יתומים, אלמנה אחת, ששה נשואים, שלושה רווקים, ארבעה זכרים וארבע נקבות.
שם המשפחות: דהארי, הרון, זוקאע, חדאד, מוסא, מריסי, סעיד, עואץ', שובל, ושם משפחה קודם של הנשים...
ביב': צדוק 707 המקור: מוסא חדאד מפ"ת, נחשונים ע' 63, תימן ומחנה גאולה ע' 104, גויטין כרטסת 69
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
עפ"י גלעד צדוק, מדובר בכפר הקודם.
ביב': גויטין כרטסת 70
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים עשרה משפחות בערך: לוי, סורה, ג'מאל, שואפי, סלימאן ועוד.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ בעלייה הגדולה ילדה אחת יתומה ממשפחת שוזיפי.
ביב': צדוק 706 המקור: משפחת סורה משתולים, נחשונים ע' 56
בספרו של פעיל העלייה חיים צדוק כתוב, כי יהודי בית לדם מכרו את רכושם לערבים בחצי המחיר, כדי להזדרז ולעלות לארץ ישראל בעלייה הגדולה. הם שהו במחנה העולים בראש העין כשמונה חדשים, והם שובצו לחיות ולעבוד בגליל המערבי. ראש הקבוצה היה ר' זכריה בן סעדיה אלשיך, אשר שלח מכתב אל בן גוריון, בו הוא מתאר את הקשיים ומבקש סיוע לעבוד במקצועו סופר סת"ם. בזמן המכתב הוא חי בישוב "ביאדר אלכואב".
לא ידוע...
ביב': משא תימן, חיים צדוק ע' 214
שם המשפחה מאוגני מוזכר בכתב יד משנת רע"ב-1512. נראה, כי מקור שם המשפחה על שם הכפר, וא"כ, ניתן להסיק כי הכפר היה קודם לשנה זו.
עפ"י המסורת שבפי סאלם מוסא, זקן מופלג, כפר זה היה מיושב כולו ביהודים, ובאחת משנות הרעב מתו יהודים רבים, חלק המירו את דתם, ועד היום צאצאי המומרים חיים בכפר.
ביב': צדוק 128 המקור: יהודה עמראני מנתניה
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926) כתוב, כי אברהם עואץ' ובניו שמעון וראובן תרמו ריאל אחת.
סמוך לעלייה הגדולה חיו יהודים בכפר. לא ידוע מספר המשפחות ושמותיהן.
ביב': פנקס השליחות 21, גויטין כרטסת 77
בכפר בית מדעי חיו יהודים עד לרעב הכבד של שנת תרס"ה-1905. היהודים חיו אז בשכונה נפרדת מהמוסלמים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. ברעב הכבד מתו יהודים רבים, והנותרים נפוצו למקומות אחרים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.
ביב': צדוק 124 המקור: ש' עוזרי מבית דגון וס' גדקא מב"ב
עד הרעב הכבד של שנת תרס"ה-1905 חיו בכפר כחמש עד שש משפחות יהודיות בכפר. ברעב נספו רוב היהודים והנותרים התפזרו בישובים אחרים.
עד העלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.
ביב': צדוק 136 המקור: שמעון עוזרי מבית דגון
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים בשני מקומות בפנקס: חיים כ'רמבי ובניו חיים ויחיא (חצי ריאל וחצי שמינית ובפעם השנייה ריאל), סאלם מוסי' ובנו יוסף (בפעם השנייה שתי ריאל), יוסף נגאר ובניו חיים ושלום (בפעם השנייה שתי ריאל), יחיא טויל (בפעם השנייה שלוש...
ביב': פנקס השליחות 32, 29, צדוק 129 המקור: משפחת עמראני מנתניה
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- 19
- 20
- 21
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »