מַשְרַק

אזור משרק שבמחוז רדאע מוזכר גם בספרו של יוסף טובי, אשר פרסם את רשימות ר' שלום סנג'אב, נשיא יהודי רדאע באמצע המאה הי"ח. הוא היה אחראי על גביית המס גם מיהודי הכפרים הנמצאים באזור משרק, ממזרח לעיר רדאע.

בפנקס מס החסות של מחוז רדאע, כפי שכתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על מס החסות, מפורטים שמות חייבי המס מהעיר רדאע, ומישובים במחוז, וכן מאזור משרק-מזרח.

באזור משרק שבמחוז רדאע נמצאים הישובים הבאים: סואדייה-50 משלמי מס, עמד-30 משלמי מס, מנסם-9 משלמי מס, עיאשייה-23 משלמי מס, וכן חיד-28 משלמי מס. סה"כ 140 משלמי מס, דהיינו, גברים שעבדו. מספרים אלו אינם כוללים נשים, ילדים, חולים וקשישים שלא עבדו.

באזור זה פעל מרי יוחנן מזרחי, גדול פרשני המשנה והתלמוד בתימן, במאות הט"ז והי"ז. על שם האזור כונה חיבורו מזרחי. בחיבורו הוא כתב, כי חלק מהחיבור נכתב בישוב מד'נח. מד'נח בארמית = משרק בערבית = מזרחי בעברית.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ בעלייה הגדולה יהודי אחד נשוי, כבן עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת משרקי. שם משפחת אמו: צ'אהרי.