סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת דחבאש.
קהילות תימן
בכרטסת הישובים של גויטין מוזכרים שני כפרים בשם בלעה, האחד במחוז ד'מאר כחצי שעה מנצ'ם, והכפר השני באנס. כיון שאנס הוא נפה במחוז ד'מאר, יתכן ומדובר בכפר אחד, ויתכן כי מדובר בשני כפרים שונים במחוז ד'מאר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת לוי.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי דאוד בן סאלם תראבאן חמש ריאל, יוסף בן סעיד תראבאן חמש ריאל, בנו סאלם תראבאן שלוש ריאל וסאלם בן סעיד מסעוד שלוש ריאל. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שמונה עד עשר משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר הערבי ארבע משפחות יהודיות: שער ומדוחה.
הכפר הקטן בלקה היה מדרום מזרח לרובע היהודי בצנעא. בהמשך התרחב הישוב והכפר גבל לבתי היהודים. אנשי הכפר המוסלמים היו רעים וחטאים, הם הכירו היטב את חיי היהודים, חיפשו כל הזדמנות כדי לפגוע בהם, ותמיד היו ראשונים לפגוע ביהודים.
סמוך לעלייה הגדלה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
בנפת בעאדן היו כעשרים וחמשה כפרים: עוזלה, עותמה, בני שמסן, נאצ'רי, בית כושאפה, בני מנצור, גנוד, מלכד, צומערן, ועוד.
חכמי האזור במחצית הראשונה של המאה העשרים היו: מרי שלום אברהם בשנת תרע"א-1911, מרי עודד (עואץ') בן יפת כהן, בנו מרי שאול, מרי חוזה בן יפת, ר' יעקוב בן עואץ' דמתי, ר' והב בן יוסף מהכפר בני שמסן, ר' דוד בן דוד וחש-אריה מעוזלה, המשורר ר' שלום בן יוסף כהן, ר' אהרון בן יעקוב...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר בודד של משפחות יהודיות בכפר, ואחת מהן היא משפחת חסן.
הישוב בעמייה ידוע לי מכתב יד משנת תקל"ט-1779. בשנה זו העתיק הסופר ר' יוסף בן סעדיה אגדות למסכת ברכות, ואולי העתיק את הספר עין יעקוב. בכתב היד י"ט דפים.
בשער כתב היד כתוב:
פה אלבעמייה יע"א שנת אמת מארץ תצמח-אתר"ץ (כנראה, אתתר"ץ) לשטרי על ידי... יוסף בן סעדיה ס"ט.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 19
- 20
- 21
- 22
- 23
- 24
- 25
- 26
- 27
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »