קהילות תימן

בכרטסת הישובים של גויטין מוזכרים שני כפרים בשם בלעה, האחד במחוז ד'מאר כחצי שעה מנצ'ם, והכפר השני באנס. כיון שאנס הוא נפה במחוז ד'מאר, יתכן ומדובר בכפר אחד, ויתכן כי מדובר בשני כפרים שונים במחוז ד'מאר.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי דאוד בן סאלם תראבאן חמש ריאל, יוסף בן סעיד תראבאן חמש ריאל, בנו סאלם תראבאן שלוש ריאל וסאלם בן סעיד מסעוד שלוש ריאל. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שמונה עד עשר משפחות יהודיות.

הכפר הקטן בלקה היה מדרום מזרח לרובע היהודי בצנעא. בהמשך התרחב הישוב והכפר גבל לבתי היהודים. אנשי הכפר המוסלמים היו רעים וחטאים, הם הכירו היטב את חיי היהודים, חיפשו כל הזדמנות כדי לפגוע בהם, ותמיד היו ראשונים לפגוע ביהודים.

בנפת בעאדן היו כעשרים וחמשה כפרים: עוזלה, עותמה, בני שמסן, נאצ'רי, בית כושאפה, בני מנצור, גנוד, מלכד, צומערן, ועוד.

חכמי האזור במחצית הראשונה של המאה העשרים היו: מרי שלום אברהם בשנת תרע"א-1911, מרי עודד (עואץ') בן יפת כהן, בנו מרי שאול, מרי חוזה בן יפת, ר' יעקוב בן עואץ' דמתי, ר' והב בן יוסף מהכפר בני שמסן, ר' דוד בן דוד וחש-אריה מעוזלה, המשורר ר' שלום בן יוסף כהן, ר' אהרון בן יעקוב...