קהילות תימן

תצוגת 171 - 180 מתוך 374

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 672

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 673

כפר סמוך לדמת ולחדאד.

במחצית הראשונה של המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: כלף, שוכר, כהן, סטאחי, רכיס, חדאד, מחבש, דנמה, חסן ועוד. רב הקהילה בתקופה זו היה מרי בנימין שוכר גמליאלי, אביו של החוקר והסופר ר' נסים בנימין גמליאלי המנוח, אשר נפטר בזמן כתיבת ספר זה. נסים גמליאלי פרסם את הספר על מחנה העולים גאולה ואת הספר על יהודי דמת. הוא פרסם מספר מסמכים, ובאחד מהם...

ביב': אנציקלופדיה א', נסים ב' גמליאלי, תעודות מדמת ע' 296, 401, 419, נחשונים ע' 242, מן המיצר ע' 115-118, צדוק 623 המקור: נסים גמליאלי ז"ל, גויטין כרטסת 675

מצאתי כתב יד אשר נעתק בישוב מעזיב, ואולי הכוונה אליו. יתכן והכוונה לכפר מעזב, הנמצא בנפת כ'ובאן במחוז ירים. עיין ערך.

כתב היד משנת תרפ"ט-1929, ונעתק על ידי ר' שלום בן סעדיה חסן אבדר. הוא העתיק הגדה של פסח. בכתב היד י"ד דפים.

בקולופון כתוב:

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 1

בשנת תקע"ו-1816 נכתבה כתובה בנשואי יחיא בן יוסף וסלמה בת סלימאן ונה, ביום שישי כ"ז באלול בקכ"ז לשטרות, "במתא אלמעזב דעל עינא דמיא אלחסאים מותבה". חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יוסף בן יוסף ור' סלימאן בן סאלם.

לא ידוע לי בודאות לאיזה כפר מעזב הכוונה. שם המשפחה היחיד המוזכר בכתובה הוא ונה, משפחה ידועה מאוד במרכז תימן ובדרום מזרח תימן.

בתחילת המאה העשרים סייר באזור ר' יחיא צברי...

ביב': ששון, אוהל דוד ע' 982 (מס' 1083), יחיא צברי ע' 64-72, צדוק 315 המקור: משפחת יעיש מב"ב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר בודד של משפחות יהודיות: לוי וחדאד.

עיין ערך קודם.

ביב': צדוק 692

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מצאתי כתב יד אשר נעתק בישוב מעזיב, ואולי הכוונה אליו.

כתב היד משנת תרפ"ט-1929, ונעתק על ידי ר' שלום בן סעדיה חסן אבדר. הוא העתיק הגדה של פסח. בכתב היד י"ד דפים.

בקולופון כתוב:

נכתבה לתשוקת אבי... סעיד חסן אבדר יצ"ו בשנת תרפ"ט לפ"ק חדש אדר יום כ"ב בו. פה אלמעאזיב יע"א. שלום בן לא"א הצעיר...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 1, גויטין כרטסת 670

עפ"י הידוע לנו חיו בכפר צאצאי מומרים, וסמוך לעלייה הגדולה לארץ נמנו בכפר עשר עד חמש עשרה משפחות.

ביב': צדוק 299 המקור: סאלם מדר מפ"ת

לא ידוע המיקום המדויק של הכפר.

שם הכפר ידוע מכתב יד אשר העתיק הסופר ר' יוסף בן חסן בשנת תר"ח-1848. נכתב במימון ר' שלמה אלצנע. בכתב היד צ"ז דפים, והוא ספר ההפטריות עם תרגום. הסופר היה מלמד תורה לתשב"ר, והתפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים. הוא היה תושב העיר רדאע, ונדד לפרנסתו.

בקולופון כתוב:

נכתבה לתשוקת הגביר... סלימאן בן באמ"ו... אלצנע נ"י יע"א בכפר קטן המתקרי מעסג... נשלמה...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 199 (צדוק 672)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 671

עמודים