מַעַזַבָה

כפר סמוך לדמת ולחדאד.

במחצית הראשונה של המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: כלף, שוכר, כהן, סטאחי, רכיס, חדאד, מחבש, דנמה, חסן ועוד. רב הקהילה בתקופה זו היה מרי בנימין שוכר גמליאלי, אביו של החוקר והסופר ר' נסים בנימין גמליאלי המנוח, אשר נפטר בזמן כתיבת ספר זה. נסים גמליאלי פרסם את הספר על מחנה העולים גאולה ואת הספר על יהודי דמת. הוא פרסם מספר מסמכים, ובאחד מהם כתוב, כי מרי צאלח בן מרי יחיא קריטי ממעזבה, מת ערירי. אחי המת, יוסף, יבם את אשת אחיו סעידה בת סלימאן צ'ראב מכפר רצ'מה שבאזור כ'ובאן. אביו מרי בנימין, נולד בתרל"ט-1879, והוסמך לשחיטה בתרפ"א-1921, ולרבנות בתרל"ד. הוא היה ידוע כפוסק אמיץ ובר פלוגתא של בית דין בדמת. נפטר בארץ בשנת תש"ד- 1944. בשנת תרצ"ח-1938 נכתבו שאלות ותשובות בין חברי בי"ד מעזבה לבין חכמי צנעא. השד"ר, ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה הקהילה התימנית בירושלים פעל במקום ותקן מספר תקנות במעזבה.

אחיינו הוא יוסף כהן מרמלה, אשר תיאר בספר מן המיצר את תולדות משפחתו וילדותו במעזבה.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 14 יהודים: 10 זכרים, 4 נקבות, 1 רווק, ותשעה נשואים. גיל העולים: 2 ילדים, 2 נערים, 8 מעל עשרים, 1 מעל שלושים ואחד מעל חמישים שנה. התפרנסו מבניין, נפוץ פשתן וצמר, רוכלות, רעיית בקר, שחיטה, ואשה אחת מחטיבת עצים.

שם המשפחות: חדאד, חסן, כהן, כ'לף, צובארי, שוכר, ושם המשפחה הקודם של הנשים: דאוד, חתוכה, יוסף, יחיא, סאלם וצטאחי.