סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
מסתבר, כי מדובר בכפר מנזל שובכני. עיין ערך הבא.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
מסתבר, כי מדובר בכפר מנזל שובכני. עיין ערך הבא.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: מוסא, רצ'א, מנצור ועוד. בכפר נולד מרי סעדיה בן יפת חוזה, אשר כתב את הספר החשוב על יהדות שרעב ור"ש שבזי.
שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ויכוח.
במסמך מוזכרים...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לכפר מנקט. עיין ערך.
הכפר נמצא באזור משרק-מזרח, אזור שממזרח לרדאע. סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר תשע משפחות יהודיות.
ברשימת משלמי מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית מס החסות, מפורטים משלמי המס: אברהם עואץ' צאלח, אחיו צאלח, אחיו שמעון, צאלח יעיש, סאלם יעיש, עואץ' יעיש, בנו יחיא וסעיד סאלם חסן והב.
עיין עוד ערך הבא.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן ומדובר בכפר מנסם המוזכר בערך הקודם, זאת למרות שהכפר הקודם נמצא ממזרח וסמוך לעיר רדאע, ואילו כפר זה נמצא בנפת גובאן, הנמצא מדרום מערב לנפת סואדייה.
סבירות גדולה, כי הכפר נמצא בין שתי הנפות, ומדובר באותו כפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה לארץ עשר משפחות בערך: מקולי, בשארי, יחיא, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 7 יהודים: 5 זכרים, 2 נקבות, ושלושה נשואים. גיל העולים: 3 ילדים, 2 נערים ושניים מעל ארבעים שנה. שני גברים התפרנסו מנגרות, ואשה אחת בבורסקאות.
שמות המשפחה: בשארי, מקולי, ושם המשפחה הקודם של האשה הנשואה: שלמה.
שמות המשפחה והמקצוע...
הכפר מנצורה נמצא ליד מאויה.
בכפר מנצורה חיו יהודים בעבר. בזמן לא ידוע נאלצו היהודים לעזוב את הכפר, כתוצאה ממחלוקת שהיתה בין היהודים. יהודי הכפר הקימו שלושה כפרים: צ'ברה, שעבת קוסדי ומצרח.
הכפר נמצא במרחק של מספר שעות הליכה מרצאבה.
מנקדה הוא שם אזור ושם כפר. באזור היו ארבעה כפרים, ואחד מהם היה מיושב כולו ביהודים, ומכונה: קודם.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים וחמש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מוסי' סלימאן ד'מארי ובניו סלימאן והארון,...