בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך. רוב יהודי הכפר עלו לארץ בשנת תרצ"ב-1932.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר משפחות בכפר, ממשפחת מחראבי.
השם מראוחה ידוע לי מסוף המאה הט"ו. בשנת רנ"א- 1491 העתיקו הסופרים ר' חלפון בן סעדיה בן דוד טוילי, או ר' כלף בן דאוד טוילי חיבורים רבים. הם פעלו באזור טוילה וצברה, מצפון מערב לצנעא.
עיין עוד ערך: מרואקה.
העיירה מכונה גם "אלואדי". מראצין הוא אחד משלושת הישובים הסמוכים לאלגוירה: סואמה, מראצין ונחמה, וביניהן היה תחום שבת.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים עד ארבעים משפחות: סאלם יחיא, העשיר ביהודי מראצין, סעיד סלימאן כהן, נפטר בתימן, נכדו בן בתו שלום כהן, שבזמן כתיבת הספר על יהודי חוגריה, בשנת תשנ"ה, חי ברמתיים, ועוד.
במראצן היה בית כנסת אחד גדול בראשות מרי...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש משפחת בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא בן סעיד מדאר, יוסף מדאר וסאלם גראפי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך במקום נותרו עשרים וחמשה בתים. לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי במקום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לישוב אמשעה. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך, ממשפחת סעיד.
שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.
במסמך...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 18
- 19
- 20
- 21
- 22
- 23
- 24
- 25
- 26
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »