מדיד נמצא במרחק של יום הליכה מצנעא, באזור הישובים סודה ומלח.
הידיעות הקדומות שבידי הן מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין צנעא נכתב ביום רביעי כ' בכסלו בפ"ז- תקל"ו-1776, כי סעיד בן סעיד מנצור גירש את אשתו ג'זאל בת סעיד, בגט שליחות על ידי השליח מרי סעיד בן מרי סלימאן.
בשנת תר"ל-1870 סייר באזור ר' חיים חבשוש, והוא כתב בספרו, כי הקהילה היהודית מנתה אז חמש מאות נפש בקהילה היו ארבעה...
באזור מזאחן היו הישובים הבאים: מחל, ועוד.
בסוף המאה הי"ט עד שנות השלושים של המאה העשרים רב הקהילה היה מרי יעקוב דוד חיגאשי. הוא היה משורר ו"בעל חפץ", דהיינו, מרפא אנשים בעזרת תפילות סגולות וקמיעות. פיוטיו מכונים "הלוחות", ונאמרים בבתי הכנסת בקרב יוצאי הישובים מזאחן ובעדאן. נפטר במזאחן בשנות השלושים. בשנים אלו עלו לארץ בני משפחתו. בנו, נתן, נפטר בארץ בשנת תש"ח.
בשנת תרע"א-1911...
שכונת היהודים בכפר כרב, כונתה מחילת אלכרב. עיין ערך כרב.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילות ושם המשפחות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם עזירי ובניו סאלם וכו' ארבע ריאל ורבע, אחיו, יוסף עזירי המכונה קורעבי ארבע ריאל ורבע, יחיא סלימאן עד'רי ריאל ורבע, והנשים: זהרה בת עזירי שלוש ריאל ותמניה בת מרי שוכר משרקי שלוש ריאל.
חכם בקהילה מרי...
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: אברהם סעיד, אשר תרם כנראה ריאל.
הכפר נמצא מצפון לנפת מכ'אדר שבמחוז אב, ומדרום לריימה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן ומדובר לכפר מטאר, המוזכר בערך קודם.
הכפר נמצא במרחק של חמש ק"מ בערך מהעיר רדאע.
ממסמך אשר הגיע אלי ניתן ללמוד, כי שמעון בן יצחק צ'אהרי הגיע אל בית דין רדאע, וטען כי יהודי מלאח לועגים על ספר התורה שקנה לבית הכנסת כדי לזכות את הרבים. לא ידוע התאריך המדויק. חתומים הדיינים: מרי סאלם סלימאן צ'אהרי ומרי יחיא עומיסי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך.
ברשימת משלמי מס החסות של...
שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר נכתב באמצע המאה הט"ז. בשנת ש"ט-1549 העתיק בכפר הסופר ר' משה בן מעודד בן זכריה את משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע ואהבה. בכתב היד פירוש בצורת שאלות ותשובות, צורה אופיינית מאוד לתקופה זו. בכתב היד קט"ו דפים.
המיקום של הכפר לא ודאי, ויתכן כי הכפר נמצא במקום אחר.
בקולופון כתוב:
נשלם זה הפירוש של ספר מדע בתלת עסר יומין לשטרות יום שישי לירח אלול של שנת...