קהילות תימן

תצוגת 161 - 170 מתוך 374

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחה.

ביב': גויטין כרטסת 666, צדוק 304

עפ"י המסורת, צאצאי מרי שלום שבזי כונו שאער- משורר, וחיו בכפר מסילה ולא בעיר תעיז.

בתקופות קדומות היה הכפר מיושב ביהודים רבים, ואולם, בסוף המאה הי"ט נספו רוב יהודי הכפר במגיפת הדבר. הישוב התפרסם בזכות מרי דוד בן שמעון שרעבי, הרב הראשי וראב"ד. נולד בשנת תרל"ג-1873, עלה לארץ בשנת תרפ"ה-1925, ונפטר בשנת תש"ל-1870.

הכפר הוקם מחדש לאחר שנספו יהודי הכפר, על ידי יהודים ממקומות שונים...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 635, נחשונים ע' 382, חוזה שרעב א' ע' קי"ז, צדוק 991 המקור: חיים כהן מבקוע

בכפר מסילה חיו יהודים בעבר. ידוע, כי הכפר נחרב בשטפון מים אשר גרף את כל הכפר והחריבו. לא ידוע מתי. במקום נמצא בית קברות יהודי קטן.

ביב': צדוק 530 המקור: משפחת כ'ברה מרשל"צ

מעבר נמצאת ליד רצאבה, בדרך מצנעא לד'מאר, באזור הכפרים: בית מחראס, ועוד.

נותרו בידינו כתבי יד רבים מהעיר מעבר, החל מהמאה הט"ז ועד למאה הי"ח, עובדה המלמדת, כי בתקופה זו היתה במקום קהילה יהודית גדולה וחשובה.

בשנת של"ו-1575 העתיק במעבר הסופר ר' זכריה בן סעדיה רמצ'אן את התורה, כולל ניקוד ומסורה, במימון ר' אברהם בן סעדיה ושלמה בן דוד בני טביעה.

בקולופון כתוב:

כתבתי...

ביב': אנציקלופדיה א' וב', כך ברחתי מתימן ע' 190, 224, גברא חכמים וסופרים ע' 174, 201, מחקרים ע' 79, מכתביהם, גלוסקא ע' 425, כתבי יד רבים המפורטים באנציקלופדיה א'

שם הישוב ידוע לי ממכירת כתב יד בשנת תקי"א-1751. בשנת ת"ד-1644 העתיק הסופר הפורה ר' חיים בן שלום חגאגי סידור תפילה. כתב יד זה נמכר כאמור בשנת תקי"א. בשטר כתוב: במאתא מעבר צאפרה.

מעבר צאפדה הוא אולי הישוב אעבר צאפדה, כדלקמן.

התאג' המפורסם של משפחת חבשוש, אשר נעתק על ידי הסופר המפורסם מצנעא ר' בניה בשנת רמ"ה-1485, נמכר בישוב אעבר צאפדה ביום ראשון ו' בניסן במ"ד- תצ"ג-1733. חתומים...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 55, 137, 437, עמרם עוזרי מב"ב

עפ"י המסורת, בכפר היה בית כנסת בו התפלל מרי שלום שבזי, המשורר הלאומי. ליד הכפר נמצא קברו, ובסמוך מעיין המים המרפאים והבריכה.

ביב': שלום בני משה, דור לדור יספרו ע' 159

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת חמסי.

ביב': צדוק 1099 המקור: זכריה כהן ממושב אחיעזר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת של יהודים, משפחת לוי.

ביב': צדוק 790 המקור: יוסף חדאד מב"ב, גויטיו כרטסת 668

בשנת תר"י-1850 נכתבה כתובה בנשואי יוסף בן שלמה וסלאמה בת שלום. חתומים, כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' חסן בן חיים ור' יוסף בן דוד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר בודד של משפחות יהודיות: כהן, סעיד ויחיא.

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 172, צדוק 780 המקור: עווד נגאר ממושב שתולים, גויטיו כרטסת 669

בזמן קדום היתה קהילה יהודית בכפר, ובתאריך לא ידוע חדלו יהודים לגור בכפר, עקב רעב ומגיפות. עפ"י הערכה, מנתה הקהילה היהודית עשרים משפחות בערך, בהסתמך על העובדה, כי סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותר בכפר בית קברות יהודי ועשרים בתים.

ביב': צדוק 840 המקור: יהודה סעיד מעמקה

עמודים