אזור מעראץ' נמצא במרחק הליכה של שעתיים וחצי מהעיר ירים.
מעראץ' הוא גם אזור וגם כפר. באזור מעראץ' היו הכפרים הבאים: אלכמה, מד'כראת, צחפה, צלאחית, סופעי, חיזאן, כפר מנחם, שכאמי, משרעה בני עמר, צוחאן, רחאב וחשח.
שם האזור ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות...
הכפר מפחק נמצא על ציר הנסיעה צנעא-מנאכ'ה, מצפון לחימה אלכ'אריגה.
נותרו בידינו מספר כתבי יד אשר הועתקו במאה הי"ז, והדבר מלמד, כי בתקופה זו היתה במקום קהילה יהודית גדולה וחשובה.
בשנת תי"ג-1653 הועתק סידור תפילה. לא ידוע מי הסופר. ואולי הוא ר' חיים בן שלום חגאגי.
במפחק פעל אחד הסופרים הפוריים ביותר בתימן, ר' חיים בן שלום חגאגי, ועד היום מצאתי אחד עשר כתבי יד אשר העתיק...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: יחיא ומדואל.
מפאלס היתה בקצה גבול מחוז תעיז, לכוון שטח השיפוט של עדן. בזמן העלייה הגדולה לארץ בשטח השיפוט של הבריטים. סמוך לעלייה גילה מושל מפאלס יחס אוהד ליהודים, ונענה לבקשתם להעביר את תשלום המס מתעיז לעיר תרבה, בירת נפת חוגריה. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים בכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות, כולן ממשפחת מגער.
מצואם הוא שם כולל לשני כפרים בנפת חראז או בנפת חימה. יהודים חיו באזור במאה הי"ט.
ר' שלום בן יהודה מנצורה העתיק במאה הי"ט ספר העוסק בהלכות שחיטה, ושם הוא מזכיר את חכמי צנעא. בדף 101 ע"ב הוא כתב:
ואני שמעתי ממ"ו דוד צאחב (תושב) אלמצואם, אנא וג'ד פי שרח אלבלידה אן חית וכו' (ואני שמעתי ממורי ורבי דוד הגר במצואם, שהוא מצא בשרח הלכות שחיטה לר' משה בלידה שבעת...)
ואולי מדובר...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים וארבע משפחת בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי חיים נגאר שלוש ריאל, אברהם מסעוד ובנו סעיד שש ריאל, יוסף מסעוד שתי ריאל ורבע, אביו חיים, סאלם בן יחיא בן סאלם מסעוד שתי ריאל ורבע, יחיא בנו, חיים קארטה שתי ריאל, דאוד בן יחיא כ'ובאשי ריאל וחצי,...
הישוב מצנעת בני קיס ידוע לנו מכתבי יד עתיקים ביותר מהמאות י"ד וט"ו. כתבי יד אלו הועתקו על ידי הסופר ר' מחפוץ' בן מעוצ'ה בן מחפוץ'. בשנת קס"א- 1401 הוא העתיק את משנה תורה לרמב"ם במימון ר' מנצור בן סעיד בן שלמה בן הבה. בכתב היד קפ"א דפים, ובהם הלכות זרעים, הפלאה ונזיקין.
בקולופון כתוב:
וכאן כסלו של שנת אתשי"ב לשטרות (קס"א-1401) נכתב בדרס מצנעת בני קיס... נכתב על שם החבר הטוב...
היו מספר ישובים בשם מצנעא בתימן, ולא תמיד ידוע לי בודאות לאיזה מהם הכוונה. לכן, מומלץ לעיין גם בערכים הקרובים.
בשנת תקל"א-1771 גירש יחיא בן אברהם את אשתו ג'נא בת סעיד. חתומים על הגט: ר' שלמה בן יחיא ור' שלום בן שלמה. יתכן ומדובר במצנעא שבאזור אחר.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע עד שש משפחת בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: שלום תאם ובניו יחיא יוסף ושלום, יחיא בן יחיא תאם, סעיד...