יהדות חברה וקהילה

החל מר"ח אלול נהגו כל יהודי תימן להשכים קום לאמירת סליחות. ההשכמה כוונה לתחילת האשמורת השלישית. לאורך כל החודש ועד ליום הכיפורים התמידו בקריאת "האשמורות"-מטבע לשון יחודי כמילה נרדפת לסליחות. אף חודש זה קבל את השם: חודש הרחמים והסליחות. למעשה פיוטי הסליחות לאורך כל חודש אלול מכונים "אשמורות" בעוד שפיוטי יום הכפורים נקראים "סליחות". את ה'אשמורות' מתחילים כשלוש שעות לפני עלות השחר, ולמעשה בעיקר בתחילת החודש מורגשת תנועת המתפללים כבר מחצות הלילה, זה כולל ילדים ובני נוער שמתלהבים מאוד וגאים בכך שהם...

סדר "בְּשַׁלַּח", מונה מאה וששה עשר פסוקים, המחולקים לתשע פרשיות פתוחות וחמש סתומות. מצות "לא תעשה" אחת, מצוייה בסדר זה: "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". תכנו הכללי של סדר "בשלח": א) נס קריעת ים סוף והליכת עם ישראל בדרך המדבר. ב) העלאת עצמות יוסף.  ג) עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילה משמשים מורי דרך לעם. ד) בני ישראל חונים על שפת ים סוף. ה) פרעה והמצרים התחרטו על שילוח בני ישראל ורדפו אחריהם. ו) מעבר בני ישראל בתוך הים ביבשה, כשהענן מפריד בין מחנה ישראל ובין מחנה מצרים. ז)...

א. טובעים בטבת? טבת הוא החודש העשירי בשנה המתחילה בניסן וסמלו של המזל הוא גדי. בתנ"ך הוא מוזכר במגילת אסתר: (אסתר ב' ט"ז). מקורו של שם החודש כשמותיהם של שאר החודשים בשפת הגלות בבבל; בשפה האכדית 'טביתו' פירושו משהו ששוקעים בו, וזאת כנראה בעקבות הגשמים והבוץ העמוק אשר מאפיינים את החודש הזה. השורש העברי טב"ע מקביל ל'טבת', והפועל לטבוע משמעו לשקוע בתוך החומר, ומכאן לטבוע במים או לטבוע מטבעות. חודש טבת היה מוּעד לפֿורענויות, ולכן נקבעו בו תחילה שלושה צומות: בִשמונָה בְּטבת תרגמו את התורה לִיוונית על...