יהדות חברה וקהילה

ביום הכיפורים היה הכהן הגדול מפיל גורלות על שני שעירים - שעיר אחד לה' ואותו היה מקריב, ושעיר שני לעזאזל, שעליו היה מתוודה על כל חֲטָאֵי עם ישראל, ומשלח אותו המדברה, ובמותו היה מכפר על חטאי בני ישראל. ייתכן שהשעיר לעזאזל היווה השראה למנהג הכפרות, שבו החיה נושאת על עצמה את עוון האדם.  ומהו השעיר? השעיר הוא הזכר שבעזים – התיש. והוא נקרא כך, כמובן, על שום השיער שעוטף אותו. המילה 'עזאזל' מיוחדת בצורתה, ורבּו בה המפרשים. התלמוד גוזר אותה מֵ'עֲזַז-אֵל', כמו הררי-אל, לאמור, הר עַז ותלול, ויש שפירשוה '...

במאמר לחודש תשרי תשע"ט אשר פורסם אשתקד, הקדמתי וכתבתי כי שנת תשע"ט היא השנה בה נציין 400 שנה להולדת ר' שלום שבזי. הנני שמח לציין כי בנושא זה היו הישגים לכלל עדת יהודי תימן, ראשיה ומנהיגיה, ללא הבדל בין הארגונים השונים העוסקים במורשת יהודי תימן. כולם ציינו שנה זו באופן מכובד שהביא את הנושא לתודעת הציבור בישראל. האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר, הביאה לירושלים במסגרת פסטיבל ישראל, את דבר המשורר הדגול, אל מול החומות במגדל דוד. חצר המגדל התמלאה בקהל מעורב מרחבי הארץ, אשר האזין לשירת ר' שלום...

בכל סידורי תימן הקדומים לא מוזכרים המנהגים של תענית בערב ראש השנה, הליכה לקברי צדיקים, טבילה במקווה, תספורת ורחצה לכבוד החג, ועוד. כמו כן לא הוזכרו בסידורי תימן הקדומים תפילת מנחה לערב ראש השנה, כיון שהיא תפילת החול הרגילה. שלושת המנהגים הראשונים לא הוזכרו, כיון שלא נהגו בהם בעבר בתימן, ואילו תספורת ורחצה, ברור שהיו נוהגים בערב ראש השנה, כפי שנהגו בכל ערב שבת וחג, ולא היה בזה מנהג מיוחד דווקא בערב ר"ה. מהרי"ץ, אשר כתב את סידורו במחצית השנייה של המאה הי"ח, לא התייחס למנהגים אלו בגוף הסידור כיון...