יהדות חברה וקהילה

א. "החודש הזה לכם ראש חדשים" (י"ב א') קידוש החודש היא המצווה הראשונה שנצטוו בה בנ"י כעם – 'כזה ראה וקדש'. ומדוע ניתנה מצווה זו דווקא עם היציאה ממצרים ולא במעמד סיני, למשל? העבד נתון לשליטת אחרים, וזמנו אינו בידו (ולכן פטור ממצוות), והוא נטול אחריות; ואפילו בתחום המשפחתי – אין שואלים לדעתו, ואדוניו הוא הבעלים על יוצאי חלציו. לעומתו, בן חורין – יש לו מחוייבות לעצמו, למשפחתו ולעמו, ולכן מאפשרים לו לשלוט בעיתותיו ולהחליט כיצד לנצל את הדבר היקר הזה שנקרא 'זמן'; ולכך עם ישראל – שהביא לעולם את הבשורה...

א. קידוש החודש כמצווה ראשונה – מדוע? פרשת זו של ה"שאילה" הטרידה את הפרשנים, חלקם שאלו: מהי המגמה של נטילת הכלים? ואת האחרים  העסיקה הבעיה המוסרית, כיצד זה שואלים ואין מחזירים. רבים מפרשים את נטילת הכלים כפיצוי על עבודת הכפייה של כמאתיים שנה; אחרים מצדיקים זאת בכך שישראל הניחו אחריהם במצרים רכוש רב שלא יכלו לקחת אותו איתם כשיצאו את מצרים, אי לכך, הכלים שימשו תשלום לרכוש שהותירו. יוסף בן-מתתיהו, ב"קדמוניות היהודים" כותב שהמצרים כיבדו אותם במתנות הן כדי שימהרו והן מתוך ידידות של שכנים, ויש הטוענים...

א. ז' י"ב – "ויבלע מטה אהרן את מטותם" – אומר מדרש תנחומא: נס גדול נעשה במטה; שאילו בלע תנין את התנינים, כך דרך התנינים לבלוע זה את זה, אלא (בְלָעם) אחר שנעשה מטה, דכתיב: "ויבלע מטה אהרן את מטותם". ומוסיף הראב"ע בשם ר' ישועה 'כי אחרי ששב (שהפך ל..) מטה, בלע מטותם, וזה פלא גדול'. וכוונת פירושים אלה, שאם היה כתוב 'ויבלע תנין אהרן את תניניהם', היה זה נחשב לנס 'רגיל', ואולם מתוך זה שכתוב, שהמטה בלע, מלמד שהתנין חזר ונעשה למטה, ואז בלע את מטות החרטומים, וזה 'נס בתוך נס והוא פלא גדול'. ומדגיש ספורנו...