יהדות חברה וקהילה

דומה שאין לך מנהג שעם כל עתיקותו "זכה" לביקורת רבה- כמנהג הכפרות, ועדיין לא פסק מלהתקיים. המנהג כנראה בבלי במקורו נזכר כבר בתשו' למר ששנא גאון (שמו המלא: "משרשיא בר תחליפא" נפטר ב689 ומשם לגאונים נוספים כר' משה גאון ורב האי) והגאון מתאר בפירוט את אופן הביצוע: מניח התרנגול על ראש המתכפר ואומר זה תחת זה וזה חילוף זה ומצטט פסוקים...ועושה כסדר הזה ז' פעמים ואח"כ אומר זה יצא למיתה תחת זה, תכנס אתה פלוני בן פלוני לחיים ולא תמות ועושה כסדר הזה ג' פעמים וסומך ידו עליו ושוחטו לאלתר, תבנית תכף לסמיכה...

שיר השירים "מַה נָּעֲמָה שַׁבָּת וּמַה כְּבוּדָּה", כך שר המשורר (דוד בן יוסף) ושם הוא מונה את כל מנעמי השבת, תפילותיה, מטעמיה, מלבושיה, זמירותיה ושאר תפנוקיה (דיואן חפץ חיים, עמ' תרו). אצלנו, התימנים, השבת מתחילה בנעימת "שיר השירים" בצוותא ובקול רם, ומשם ממשיכה תפילת ליל שבת בנעימוֹת עתיקות ומרתקות שאין להן אח וָרֵעַ בבליל השירים והרעשים שאנו חווים בחיי החולין של היום-יום. כך תולשת אותנו זמרת "שיר השירים" מחיי החולין ומעלה אותנו אל מרחביה הרוחניים של השבת. ואנו מתמלאים בתחושה של רוממות הרוח...

בפתח עלון האגודה לחודש אב תשע"ח פרסם ד"ר יגאל בן שלום יו"ר האגודה, המסור למסורת ולמורשת אבותינו, סקירה היסטורית קצרה המתייחסת לסיפור, שלפיו קילל עזרא הסופר את יהודי תימן על כך שלא נענו לקריאתו לעלות לארץ ישראל. בסיום הסקירה מותיר יגאל את השאלה "האם התקיימו לכאורה הקללות ההדדיות בין עזרא הסופר ליהודי תימן ?" למשפט הקורא. אחי וראש הרה"ג שלמה קורח זצ"ל, רב העיר בני ברק, כבר דחה מכל וכל את הסיפור הזה המוציא לעז על עזרא הסופר, שכביכול קילל את יהודי תימן, כי יחיו בעניות ואף הטיל עליהם חרם. סיפור זה...