יהדות חברה וקהילה

 המובא בגמרא בפסחים: "אמר רב אושעיא כל שטיבולו במשקה צריך נטילת ידיים". וכוונת הדברים שכל פעם במהלך השנה שאדם אוכל דבר מה והמאכל רטוב על ידי אחד משבעת המשקין (י"ד שח"ט ד"מ) חייב ליטול ידיים. אין בכוונתי במאמר קצר זה להאריך ולהסביר מדוע אנו נוטלים ידיים לפני אכילת הפת האם משום סרך תרומה (כדי להרגיל את הכהנים ליטול את ידיהם לפני אכילת תרומה – עיינו גמרא בחולין דף קו ע"א). או משום נקיות וקדושה (ברכות דף נג ע"ב). ברם, לגבי אכילת דבר שטיבולו במשקה נחלקו הראשונים בטעמה: דעת התוספות שנטילה זו איננה...

ריפוים של השקפות רעות נעשה על ידי הדרכת הנפש לפעולות הפוכות בתכלית שיחזירו אותה לאיזונה. עקרון זה מתבסס על כך שההשקפות הרעות מבטאות חולי הקיים בנפש האנושית (מו״נ ג,מו), וכפי שהורה הרמב״ם בתורת המידות שלו הליכה זמנית לצד הנגדי היא ההדרכה הנכונה כדי להגיע למצב התקין של הנפש שהוא היותה בדרך האמצעית (שמונה פרקים, ובהל' דעות פרקים א-ב). אותו עקרון משמש את הרמב״ם גם להסבר מצות קרבן הפסח. לפני היציאה ממצרים בני ישראל היו זקוקים לדרך שתנקה מהם את ההשקפות ההרסניות של המצרים שחדרו לדרך חשיבתם. שחיטת הפסח...

איתא בספר החינוך, לא תעשה טז מתאר לנו את הציווי "ועצם לא תשברו בו" (שמות יב מו): "משרשי המצוה: לזכור נסי מצרים, כמו שכתבנו במצוות אחרות, וגם זה גזעו מן השורש הנזכר, שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרור העצמות ולשברם ככלבים; לא יאות לעשות ככה כי אם לעניי העם הרעבים. ועל כן, בתחילת בואנו להיות סגולת העמים, ממלכת כוהנים וגוי קדוש, ובכל שנה ושנה באותו הזמן, ראוי לנו לעשות מעשים המראים בנו המעלה הגדולה שעלינו לה באותה שעה. ומתוך המעשה והדמיון שאנחנו עושים, נקבע בנפשותינו הדבר לעולם". יוצא מדברי...