בלוג יהדות חברה וקהילה

בתקופת המשנה היו מוחזקים בבקיאות בכל המצוות שקשורות לתפילין, ואין ספק שגם קיימוה, כפי שכתב הרמב"ם בפירושו למשנה שישנם מצוות שהן כ"כ מפורסמות שאין סיבה אפילו לפרטן.

אמנם, בגמרא על מסכת שבת מובאים דבריו של רבי שמעון בן אלעזר, שכן היה רפיון במצות תפילין, ולא מסרו עצמם ואת נפשם עליה, וז"ל:

"וכל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזרת המלכות כגון תפילין עדיין היא מרופה בידם דא"ר ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים".

בתקופת הגאונים והראשונים אנו יודעים על רפיון במצוה, ואפילו הגעה לידי זלזול בה. אמנה מספר מקומות וראיות שמשקפים את תקופת הגאונים והראשונים כאחד. ובראיות אלה אני אסתום על מנת לא להגיע לידי קטרוג בחכמינו הקדמונים והראשונים שעליהם אדני התורה נמסרה ונשתמרה. והסמ"ג כתב על ביקורו בספרד והסביבה כדי להזהיר במצות תפילין, ולספר על מעלה וקדושתה: "ובשנת תתקצו הייתי בספרד להוכיח... ועשו תשובות גדולות וקיבלו אלפים ורבבות מצות תפילין, מזוזות וציצית, וכן בשאר ארצות הייתי אחר כך ונתקבלו דברי בכל המקומות".

והתוספות מוכיח שמצות תפילין הייתה רפויה בתקופתן, וז"ל: "אין תימה על מה שמצוה זאת רפויה בידינו, שגם בימי חכמים היתה רפויה".

וכן ביאר 'הכל-בו' בדיני תשעה באב, כאשר ידוע שהמנהג היה לתת אפר מקלה בראש כל אחד מהציבור, וז"ל: "נמנעו שלא לתת אפר מקלה בראשי חתנים, מפני שאין העם מוחזקים כלל בהנחת תפילין".

בעל העיטור, בהלכות תפילין, מביא שני נימוקים מדוע היה רפיון בעבר במצוות תפילין:

א. מפני שלא היום מצויים בשוק לקנותם אשתכחי מהציבור הגדול.
ב. משום יוהרא, כיון שאין רבים מניחים.

מבינים אנו מתורף דברי האחרונים כמה עניינים כפי שהובאו במלואם בספרי 'תפילין בראי הרמב"ם ומפרשי חז"ל):

  1. הגזרות השפיעו על קיום המצוות.
  2. בתקופת הגזרות לא היו מצויות תפילין בשוק.
  3. תמיד היו יחידים שדבקו במצוות תפילין.
  4. בארץ ישראל היה רפיון גדול במצוות תפילין.
  5. יש התייחסות רצינית אפילו בתקופות של גזרות לדין 'מיחזי כיוהרא'.
  6. אדם שמוחזק בעברות – יניח תפילין בביתו שלא יהיה כיוהרא.
  7. אדם שלא מוחזק בעברות – יניח תפילין בחוצות העיר ללא כל חשש.
  8. אדם בעל מעמד הן בגיל והן במעמדו מצפים ממנו להניח, ולכן כשאינו מניח נחשב לו לעוון.

העולא לדינא, שבתקופת המשנה דבקו במצווה זו לאהבה, ומיד אחריה בתקופת הגמרא היה אולי רפיון מסוים אך לא הורגש כ"כ בעם, כפי שכבר מציינים התוספות. לענ"ד קשה מאוד לומר שבתקופת האמוראים בעת פירשו את דברי התנאים שלא הקפידו במצוה זו, כפי שהוכח מהגמרא בגיטין. ברם, בתקופת הגאונים והראשונים כבר ראינו רפיון במצוות תפילין מסיבות שהבאנו לעיל.

לתגובות ושאלות: Otnielman14@gmail.com

 

comments powered by Disqus