יהדות חברה וקהילה

חג כפול הוא יום ירושלים: יום שחרור ירושלים וחג הישועה הגדולה שנעשתה לישראל במלחמת ששת הימים. כל מי שחווה את תקופת הכוננות וההמתנה לא ישכח את הימים רוויי המתח והאימה שקדמו לפרוץ הקרבות. בעקבות ניצחונו המהיר והמזהיר של צה"ל, ובתוך תחושת הפורקן שאפפה את אזרחי המדינה, נראתה אותה חרדה כדאגה מוגזמת, חסרת הצדקה. אולם כמי שחקר את שורשי המלחמה ואת נסיבותיה למדתי לדעת מה חמורה היתה הסכנה לעם ולמדינה, וכיצד נמנעה מאיתנו פורענות קשה ח"ו שאין לשער את ממדיה. כל יהודי מאמין חש בליבו כי יד עליונה היתה בכך....
קרא עוד
צום י"ז בתמוז הוא אחד מצומות הציבור שתיקנו חכמים לאחר חורבן בית שני, ועל כן הצום בא לידי ביטוי גם בתפילה. עיון בסידורי תימן הקדומים ביותר מלמד, כי בערבית לליל תענית אין אף תוספת פרט לאמירת ענינו בתוך העמידה, למרות שעדיין הצום לא החל בתחילת הלילה אלא רק מעלות השחר, כפי שכתב במפורש רס"ג בסידורו. בתפילת שחרית לתענית ישנן התוספות הללו: ענינו בלחש ובחזרת הש"ץ בין גואל לרופא, הוצאת ס"ת, מזמור התעניות: תפלה לעני כי יעטוף. כלומר, שלושה שינויים בלבד בהשוואה לחול: ענינו בעמידה, ס"ת ומזמור התעניות. מזמור...
קרא עוד
רבנו הרמב"ם כתב בהלכות תפילין:"כֵּיצַד סִדּוּר הַפָּרָשִׁיּוֹת? בִּתְפִלָּה שֶׁלָּרֹאשׁ מַכְנִיס פָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' בַּבַּיִת שֶׁהוּא עַל יְמִין הַמַּנִּיחַ, וּ'שְׁמַע' סְמוּכָה לָהּ, 'וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ' בְּבַיִת שְׁלִישִׁי סְמוּכָה לִ'שְׁמַע', וְ'קַדֶּשׁ לִי' בְּבַיִת רְבִיעִי, שֶׁהוּא לִשְׂמֹאל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקּוֹרֵא שֶׁפָּנָיו כְּנֶגֶד פְּנֵי הַמַּנִּיחַ קוֹרֵא עַל הַסֵּדֶר, כְּגוֹן זֶה: וְאִם הֶחֱלִיף סִדּוּר זֶה - פְּסוּלוֹת"....
קרא עוד

עמודים