יהדות חברה וקהילה

השליטים הערבים המקומיים עמדו מהר על טעותם בהגליית היהודים ממחוזותיהם. הפגיעה הכלכלית במוסלמים ובכלכלה המקומית היו קשים מאוד, שכן היהודים היו בעלי מלאכה ואומנים יחודיים שבלעדיהם לא יכלה הארץ להתקיים. הפניה והלחץ לאימאם הגיעו מצד מושלי המחוזות שבראשם מושל העיר עמראן. הם באו לפני המלך ודיברו בשבח היהודים, בקוראם למלך להשיבם  בהקדם מאחר שהנזק שנגרם קשה מנשוא. המלאכות ההכרחיות שהתמחו בהן היהודים היו: עיבוד עורות, חייטות, נגרות, נפחות, קדרות, בניית תנורים, פחחות, תכשיטנות ועוד ועוד. למעשה בתקופת...
קרא עוד
מדינאי והוגה דעות דון יצחק היה בן למשפחת אַ‏בְרַ‏בַ‏‏נְאֵל, שייחוסה הגיע עד לדוד המלך, והגיעה לספרד לאחר חורבן ביהמ"ק הראשון. למשפחה היה חותם מיוחד ומגילת יוחסין של שבט יהודה. רבנו דון יצחק אברבנאל נולד בליסבון בשנת 1437 ונתחנך תחת השגחת אביו, שהיה "איש רב פעלים ושר המלך". למד תורה מפי גדולי הדור, והיה בעל השכלה רחבה בחכמת ישראל ובחכמה חיצונית, וכבר בנערותו חיבר ספרי הגות. הוא החל לכתוב פירוש לספר דברים בשם "מרכבת המשנה", אך נאלץ לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל עבודתו כמנכ"ל אצל אציל פורטוגלי,...
קרא עוד
כ"א ב' – "כי תקנה עבד עברי" – פתח הכתוב דווקא בעבד, כי הוא זֵכר ליציאת מצרים, הנזכר בדיבר ה: "אשר הוצאתיך מ ". רש"י כ"א ט"ו-ט"ז – גונב איש ומכרו או מכה אביו ואמו – עפ"י הצדק עונשם ב. כ"א י"ח – אם תכה חברים, תשלם חמשה דברים: נזק, צער, בושת, ו. רש"י כ"א כ"ב – אם באשה תפגע – מי יקבע – כמה דמים תפרע? כ"א כ"ו – אם אני עבד כנעני, והאדון היכני, אני יוצא ב ו. רש"י כ"א כ"ח – חייב סקילה, אסור בהנאה ואסור באכילה. כ"ב כ' – מהמכילתא: 'לא – בדברים; ולא – בממון'. רש"י כ"ב כ"ד – הרִבית נקראת נֶשך, כי היא דומה...
קרא עוד

עמודים