בלוג יהדות חברה וקהילה
1. אם נצרף את סופי התיבות של: "בראשית ברא א-להים" – נקבל את המלה ‑‑‑‑‑, כפי שאמר ר' חנינא, שחותמו של הקב"ה הוא ‑‑‑‑‑, כפי שכתוב בתה' קי"ט ק"ס: "ראש דברך ‑‑‑‑‑".
2. הגאון מווילנא דורש את המלה בראשי"ת, כראשי תיבות שמרומזות בהן המידות הטובות הנחוצות לאדם: בטחון, רצון, א‑‑‑‑‑, שתיקה, יראה, ת‑‑‑‑‑.
3. רש"י א' ו' – "יהי רקיע" – והרי נבראו השמים ביום א'?
4. רש"י א' ז' – מדוע כתבה התורה ביום השלישי פעמים 'כי טוב'?
5. רש"י א' י"א – הארץ, העץ והפירות – מנין שהתכוונו את פי ה' להמרות?
6. רש"י א' כ"א – עפ"י האגדה זה לא תנין קטן אלא ‑‑‑‑‑ פעלתן.
7. רש"י א' כ"ז – "זכר ונקבה ברא אותם" – שבראו˙ שְני ‑‑‑‑‑, ואח"כ חילקו˙.
8. רש"י ב' ג' – "ויברך א-להים...ויקדש אותו" – במה ברכו˙ ה' ובמה קידשו?
9. ב' י"ח – "אעשה לו עזר כנגדו" – שָנו משמו של ר' מאיר: ''איש ואשה שכינה ביניהם – האותיות י-ה: י' ב-'איש' וה' ב'‑‑‑‑‑'. זכו – שכינה ביניהם ומתברכים; לא זכו שכינה מסתלקת מביניהם ומידבקות שתי האישות ו‑‑‑‑‑ אוכלתם".
10. רש"י ב' כ"ה – האכילה מעץ הדעת – מה היא גרמה לאדם?
11. רש"י ג' ה' – "והייתם כא-להים" – מהו ההבדל בין רש"י לאונקלוס?
12. רש"י ג' ט' "איֶכה", +ד' ט': "אֵי הבל אחיך" – מהו הקשר ביניהם?
13. ד' ט"ו – "וישם ה' לקין אות" – שפתי חכמים (מ') – חקק לו אות משמו והיא האות ה', כי היא רומזת ל‑‑‑‑‑.
14. מי אני?
א. קנין הוא להם עת ידעו ואהבו – כי בו קיימו "פְרו ורְבו".
ב. יכולתי להיות 'מלך' לולא התהפכו לי היוצרות – כי בצלי ישבו נשים עם תכשיטי עדיים ותזמורות.
ג. ימי חלפו, דמו לצל עובר, תשאלו את פי קהלת ואת העֵדר.
ד. חָנכתי עיר ע"ש בני לְאות – והגלות היא בקדמת עדן – ארץ נוד.
ה. הנשים שבאו אחריי היו 'מתות' – לחיות כמוני ללא חמות.
ו. אני לא גר בחווילה, אך לי המים זהב מזרים – נפְגש עם חברַי בגיחה בארץ השחורים ('סודאן') – השלישי על כי מימיו פרים ורבים, והרביעי בסיבוב חד מארץ החיתים לקדמת אשור ידרים.
ז. העולם 'הושתת' ממנו, כי אחיו כבר איננו.
ח. עפ"י רש"י – נפלו והפילו את העולם, ועפ"י הראב"ע – כי יפול לב הרואה אותם.
ט. אם תהפֵּך את ה'חן' ביניהם – תמצאני באמצע 'וינחם'.
י. שני אחים אנחנו מאב – וההבדל בינינו רק האות וא"ו – האחד מִקנה אהב, והשני כינור ועוגב.
למתקדמים:
1. התורה שבכתב פותחת באות ב' – בראשית, והתורה שבע"פ פותחת באות ‑‑‑‑‑: "‑‑‑‑‑ קורין את שמע בערבית", ושתי האותיות מצטרפות למלה '‑‑‑‑‑', כפי שדרשו חז"ל: "ודברת ‑‑‑‑‑" (דב' ו' ז').
2. בתחילת פירושו כותב רש"י: ''אמר ר' יצחק" וכו', מיהו ר' יצחק זה?
3. רמב"ן א' ב' – "תהו ובהו" – "והחומר הזה שקראו ‑‑‑‑‑ נקרא בלשון הקודש 'תהו'... והצורה הנלבשת לחומר הזה נקראת בלשון הקודש ‑‑‑‑‑".
4. רמב"ן א' ד' – מהו ההבדל בין 'ויאמר' לבין 'וירא'?
5. ראב"ע א' ה' – מדוע נקראים 'ערב' ו'בקר' במלים אלו דווקא?
6. רש"י א' כ"ד- מה לומדים מהפס': "תוצא הארץ"?
7. רשב"ם א' כ"ו – 'בצלמנו' – בצלם ה‑‑‑‑‑, כדמותנו – בענין ‑‑‑‑‑.
8. אנו 3 אנשים מבין הראשונים – ושמותינו תשלים מספר תהלים קמ"ד ג'-ד'.
9. על שלושה נאמר: "ויברך א-להים" – מי הם?
10. ב' א' – "ויכֻלו השמים..." – אונקלוס מתרגם
‑‑‑‑‑ מלשון ‑‑‑‑‑, והראב"ע ‑‑‑‑‑.
11. ראב"ע ב' כ"א – "ויקח אחת מצלעותיו" – מה פירוש 'צלע'?
12. רש"י ג' ו': "ותתן גם לאישה שלא תמות היא ויחיה הוא וישא אחרת" – מנין זאת למדרש?
13. רש"י ג' י"ב – מנין לומד המדרש שהאדם הראשון היה כפוי טובה?
14. ד' ד' – הרמב"ם לומד מכאן שהאדם ינדב מן המשובח ויביא קרבנו מן היפה, שנאמר: "והבל הביא גם הוא מ‑‑‑‑‑ צאנו ומחלבהן".
15. ו' ב' – "ויראו בני הא-להים" – רב הפרשנים מפרשים: שרים, שופטים; ואילו הראב"ע: "היודעים ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑".
תשובות:
1. אמת 2. אהבה, תורה 3. 'יהי' במשמעות: חיזוק, כי עד כה היו לחים 4. כי מלאכת המים שהחלה ביום ב' נסתיימה רק ביום ג' 5. ה' ציווה שתוציא עץ בטעם הפרי, ואילו היא הוציאה 'עץ עושה פרי' 6. לוויתן 7. פרצופים 8. במן 9. באשה, באש 10. שנכנס בו יצר הרע 11. רש"י – כא-להים ממש יוצרי עולמות, ואילו אונקלוס – אישים חכמים 12. שה' נכנס בדברים עם בני אדם כדי לא להבהילם 13. תשובה 14.א. אדם, חוה וקין ב. למך, עדה וצלה ג. הבל ד. קין וחנוך ה. חוה ו. פישון, גיחון, פרת וחידקל ז. שת והבל ח. הנפילים ט. נח י. יבל ויובל
למתקדמים:
1. מ', מאימתי, ב"ם 2. י"א שהוא אביו של רש"י (יצחק), ופתח בשמו על מנת לכבדו 3. הִיולי, בהו 4. אמירה – להוצאת דברים אל הפועל; ראייה – לקיום הדברים 5. ערב – כי בו מתערבבים הצורות; בוקר – כי בו האדם יכול לבקר (להבחין) בין הדברים ( ביקורת) 6. 'תוצא' – מראה שכבר נבראו, ולא הוצרכו אלא להוציאם 7. המלאכים, חכמתנו 8. "מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחַשבהו, אדם ל הבל דמה" 9. לדגים, לאדם ולשבת 10.ואשתכלָלו, שוכללו, הגיעו לשלמות 11. צד 12. בגלל המלה המיותרת – 'גם' 13. כי הוסיף "אשר נתת עמדי" 14. מבכורות 15. דעת עליון
