ר' עמרם בן טוביה העתיק את הלכות הרמב"ם בשנת קמ"ג (1383). לא ידוע מקומו.
בכה"י ר"ב דפים, ובהם העתיק את ספר זמנים ממשנה תורה לרמב"ם. בדף 1 חרוזים וטיב מידות ומטבעות.
ר' עמרם בן טוביה העתיק את הלכות הרמב"ם בשנת קמ"ג (1383). לא ידוע מקומו.
בכה"י ר"ב דפים, ובהם העתיק את ספר זמנים ממשנה תורה לרמב"ם. בדף 1 חרוזים וטיב מידות ומטבעות.
מרי עמרם בן יהוחנן היה נציג ישיבות הגאונים, ומחכמי העיר צעדה, שבצפון הרחוק של תימן, בסוף תקופת הגאונים במאה הי'-י"א. יתכן, כי היה ראש הקהילה בעיר.
הוא ידוע מתוך מסמכי הגניזה, ובאחד המסמכים שולח אחד הגאונים מכתב המיועד "אל עמרם בר' יהוחנן מן צעדה". בתחילת המכתב כותב הגאון, אשר איננו יודעים את שמו, הקדמה מלבבת בה הוא מזכיר את "אהבתך ואהבת אביך מימי קדם", משמע, שהיו קשרים לאותו גאון גם עם...
מרי עמרם בן יצחק היה דיין בצנעא במחצית השנייה של המאה הט"ז. להערכתי, נולד בצנעא בתחילת המאה הט"ז.
הוא חתום על שני פסקי דין העוסקים במכירת תאג' בצנעא.
המסמך הראשון הוא מיום שישי ט"ז בשבט של"ד (1574), וחתומים עליו הדיינים מרי יוסף בן אברהם ראב"ד, מרי עמרם בן יצחק ומרי זכריה בן ישועה בן יוסף. הקונה הוא יחיא בן ישועה מחפוץ' הלוי, והמוכר הוא יחיא בן יוסף חמאמי-סרי.
המסמך...
ר' עמרם בן מימון בן עזרא בן סעדיה העתיק את הלכות הרמב"ם ספר נזיקין בעיר טוילה ממערב לצנעא בשנת קי"ד (1353).
בכה"י פ"ח דפים, עם עטורים. העתיק כנראה לשמוש אישי, וסיים ביום ראשון בחדש תשרי.
בקולופון כתוב:
"הלכות רוצח ושמירת נפש, שלושה עשר פסקים. שלים בסייעתא דשמיא בירח תשרי שנת אתרס"ה שנין לשטרות (קי"ד - 1353) יום חד בשבא במדינת אלטוילה יהא סימן טוב למריה עמרם ביר' מימון...
ר' עמרם בן עודד העתיק את הלכות הרמב"ם ספר קדושה במאה הי"ד עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.
בכה"י נ"ח דפים, אינו שלם. בכה"י פירוש בערבית. בראש כה"י פתיחה בעברית, ובה צטוט ארוך מתוך הקדמת הרמב"ם בפיה"מ, ובסופה כתוב: "עמרם בר' עודד", וכנראה, שהוא המעתיק של כל כתב היד.
ר' שלמה בן שלום עמרן העתיק את ספר השחיטה שערי קדושה שחבר מהרי"ץ במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו. ואולי הוא מרי שלמה בן שלום עמראני או עמראן.
בכה"י כ"ג דפים, כ"א הדפים הראשונים הם הקונטרס שערי קדושה, ושני דפים פירוש רש"י לתורה בראשית כ"ה, ב - כ"ז, מ'. יתכן, ונותר בידינו רק שני דפים מפירוש רש"י לתורה, ויתכן, כי מדובר בתלמיד שהעתיק כחלק מלימודיו ולא כתב יותר.
...
מרי דוד בן חלפון בן דוד ענסי היה רבו של הסופר המפורסם בניה. חי בצנעא באמצע המאה הט"ו. הוא ידוע לי מתוך אחד מכתבי היד של התורה שהעתיק תלמידו ר' בניה הסופר.
כה"י הוא תורה עם ניקוד, טעמים ומסורה קטנה וגדולה, וכן מחברת התיג'אן שהעתיק בצנעא בחדש טבת ר"ל (1470). כה"י הוא ענק תרמ"ח דפים. חשיבות כה"י היא גם בהערות של מרי יחיא בשירי, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז, ובאחת מהן הוא כותב "שמעתי מפי...
ר' דוד בן סעדיה ענסי הזמין ומימן את העתקת הספר מורה נבוכים לרמב"ם. הכתיבה הושלמה ביום חמישי כ"ו בסיון שנת אתרצ"א לשטרות (ק"מ - 1380), בעיר טוילה שבמרכז תימן. את כה"י העתיק ר' שלום בן עזרא הקנזי, כנראה, ממשפחתן, עיין ערך הבא.
בכה"י קצ"ב דפים, והוא כתוב בשפת המקור כפי שכתב הרמב"ם בערבית באותיות עבריות. בשוליים הערות בכתיבות שונות, כמו מדרש בן ישעיה (דף 25 א'), רב סעדיה הכהן (?) אלפיומי ז...
ר' חלפון בן דוד ענסי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם לסדר טהרות בעיר צברה שבמרכז תימן בשנת רנ"ז (1497).
יחוסו המלא הוא: חלפון בן דוד בן אברהם בן ישע בן שלום בן עזרא בן שלום בן מנצור בן יחיא בן כת'יר בן יוסף בן מחפוץ' אלענסי בן יוסף הקנזי.
מיכאל ריגלר כותב, כי ר' חלפון בן דוד זהה עם חלפון בן סעדיה בן דוד טוילי וכלף בן דוד טוילי, ומדובר באדם אחד, שהעתיק כתבי יד רבים בישובים שונים....