מרי שלמה בן שלום עמראן היה דיין בבי"ד של הישוב דאר סעיד במאה העשרים.
הוא ידוע מתוך פסיקה העוסקת בהסדרת השחיטה בישוב דאר סעיד. הפסיקה נושאת את התאריך ח' בניסן, ולא כתובה השנה. בשטר מוזכר, כי ר' מסלם וחש הוא השוחט המוסמך בישוב, וכי ליחיא מעוצ'ה אין סמכות להביא שוחט אחר בישוב, ואם יביא יקנס. ר' מסלם וחש מוזכר בפסקי דין נוספים. עפ"י שטרות ופסקי דין שבהם מעורב ר' מסלם וחש נראה, כי גם שטר פס...
ר' אברהם בן אברהם עמראני היה ממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא בסוף המאה הי"ט.
הוא ידוע לי ממסמכים חדשים שהתגלו לי לפני מספר חדשים, מסמכים השייכים לשלמה טיירי מקרית אונו. רובם קשורים במשפחתו ובאביו, ר' צבי בן אברהם טיירי, ראש בית הכנסת טיירי בצנעא ומעשירי העיר.
מסמך זה מיום רביעי כ"א באייר בקו"ץ לשטרות (תרמ"ה - 1885), והוא מסמך צוואה של דוד בן יחיא שלמה, המתייחס גם לאשתו מרים בת...
מרי אברהם בן יעקב עמראני נולד בצנעא בשנת תרל"ה (1875). לקראת סוף המאה הי"ט הוא היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא, אשר התכנסה בית הכנסת של מהרי"ץ.
התפלל בכניס אלטיירי בצנעא.
מונה לדיין, להערכתי, בתחילת המאה העשרים ולא יאוחר משנת תר"ע (1910). בשנה זו הוא חתום על תשובות חכמי צנעא לקהילה התימנית בירושלים, בעניין אפיית מצות בחול המועד פסח. התשובה מיום שלישי ט"ו בשבט תר"ע (1910), ועמו...
ר' סעדיה בן ישועה עמראני העתיק את שלוש המגילות עם פירוש מהרי"ץ במאה הי"ט. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו, ולהערכתי, נכתב במרכז תימן.
בכה"י ע"ט דפים, ובהם המקרא, בצידי הדף התרגום הארמי, ובתחתית העמוד פירוש רש"י. פירוש מהרי"ץ בשולי הדפים, כולל גם פירושים נוספים. נכתב במימון ר' סעדיה בן אברהם בוסאני.
בשער כתב היד כתוב:
"זה ספר שלש המגילות שיר השירים ורות וקהלת, עם תרגום רב...
ר' סעדיה בן שלום עמראני כתב תשובה או שהוא הבעלים של כה"י. כתב היד מהמאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת כתיבת התשובה, ומקומו של ר' סעדיה עמראני. התשובה היא בת שני עמודים, ועוסקת בענין מלאכה ביום טוב ובענין הקריאה בתורה. בעמוד הקודם כתוב "אני הצעיר סעיד בן סאלם אלעמראני". בכתב היד תשובה נוספת העוסקת בנושא אישות.
מרי שלום עמראני היה חכם בישוב צ'ולימה בתחילת המאה העשרים נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט העיר צ'ולימה נמצאת במחוז חאשד מצפון לצנעא
בתקופה זו מנתה הקהילה שבעים וחמש משפחות בערך אדור, עמראני, מנצור, שרוי, מנס, ג'לי, גהדרי, סוכיתל, קוזלה, נגאר ועוד חכמים נוספים בתקופה זו מרי חיים אדור ואביו מרי יחיא אדור, מרי יחיא בן חיים ומרי יוסף מנצור
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר...
מרי שלמה בן יעיש עמראני היה דיין בעיר צעדה בצפון הרחוק של תימן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. בשנת תרע"ו (1916) אירע סכסוך בין שני אישים בצנעא, האחד מנכבדי העיר והשני מן התקיפים ובעלי הזרוע. בי"ד צנעא העדיף לא לדון אותם אלא להפנות אותם לבי"ד אחר, וכיון שהכירו את מרי יעבץ, ראב"ד ורב ראשי בצעדה, כחכם ואיש חזק הפנו אליו את הדיון. הרכב בית הדין היה מרי יעבץ - ראב"ד,...
רב עיר, יאפיד - מרכז תימן, מאה י"ח-י"ט
מרי שלמה בן שלום עמראני היה מרי של הישוב יאפיד, העיר הראשית בהרי חראז, מדרום מערב לצנעא, באמצע המאה הי"ט.
ר' יעקב ספיר ביקר בתימן בשנת תרי"ט (1859), ובשנה זו מתארו כישיש. לפי זה, נראה, שנולד בשנת תק"מ (1780) בערך. ספיר כותב בתיאורו, כי הישוב מנה נ"ב בתי אב, רובם עשירים ולהם שני בתי כנסת. הבית הגדול בישוב היה ברחוב התחתון שבעיר "בראשות הרב...
ר' יהודה בן יוסף עדוי עמראני העתיק קובץ חיבורים בהלכות שחיטה וטרפיות במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו. כה"י נכתב במימון ר' אהרן בן סעדיה חדאד-תאם. נראה, כי שם משפחתו הוא עדוי, וכאשר עזב את העיר עמראן כונה עמראני.
בכה"י קכ"א דפים, ובהם: הלכות שחיטה לרמב"ם, חסרים כמעט כל שלושת הפרקים הראשונים (דפים א- יז, ב), הספר זבח שלמים לר' יהודה דיואן (ד' יח, א-מד, ב'), פירוש מרי...
ר' שלמה בן שלמה עמרי העתיק שו"ע טור או"ח בשנת תרי"ט (1859) בעיר תנעם.
בכה"י קמ"ה דפים, ובהם שו"ע טור או"ח עם הגהות הרמ"א ועם פירוש גור אריה. הועתק מדפוס מנטובה תפ"ג (1723). בשער כה"י שינה הסופר את שם העיר מנטובה ורשם תנעם היא עירו.
בקולופון כתוב:
"ותהי השלמת המלאכה... יום ה' כ"ד ימים לחודש אייר שנת בק"ע (לשטרות, תרי"ט - 1859) אני הכותב... הצעיר סלימאן בן סלימאן עמרי יצ"...