מרי סעדיה עמר היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. הוא ידוע מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.
ראשית, בה' בכסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס הסכם בין יוסף בן סעיד חריר לבין משה בן עמראן עאשרי, לגבי חנות ששכר משה. החנות המושכרת נמצאת בסמוך לשלמה בן מרי סעדיה עמר.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנה יוסף בן סעיד אלחריר שיש אצלו קרוש למוסי' בן עמראן אלעאשרי. ומוסי' קנה שהחנות שעל...
מרי סעדיה בן דוד עמר היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
פיוט שכתב נמצא בכתב יד מן המאה הי"ט, ובו לקוטים בהלכות שחיטה, וכן פיוטים ממרי שמעון שבזי בנו של מרי שלום שבזי כנראה.
מרי סעדיה עמר מוזכר גם בספרו של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל, אשר חי בצנעא, וכתב את ספרו בין שנת תקצ"ה (1835), לשנת תרי"ז (1857). הוא מוזכר בספר בלי שם אביו דוד, ויש להניח שמדובר באותו חכם. וא"כ, יש...
ר' סעדיה בן עוגאן הלוי עמר העתיק סידור לשלושה רגלים בעיר צעדה, בצפון הרחוק של תימן במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה.
הסידור כולל את ההגדה של פסח ומנהגים המאפיינים את שאר אזורי תימן, ובהם שילוב בין מסורת תימן למנהגי השאמי וספרד.
בפתיחה לסידור כתוב:
"סידור לשלושה רגלים... וברכת רבים כפי מנהגינו אנו הק"ק צעדה תצדי ותחרוב... והכותב סעדיה בן מ"ו א"א עוגאן בן משה בן...
מרי סעדיה בן שלום הלוי עמר נולד בצנעא בשנת תמ"ב (1682). לא ידוע עליו פרטים ביוגרפיים. ידוע, כי בשנת תע"ה (1715) מונה לדיין בהרכב של מרי שלום בן עמרם הלוי חמדי ראב"ד, והדיין השני מרי יוסף בן סעדיה בשארי. הוא שמש דיין שלישי. זהו הרכב בית הדין הקבוע השלישי לאחר גלות מוז"ע.
הוא חתום על פסקי דין עד שנת תצ"ה (1735), ולאחר שנה זו לא נמצאו חתימותיו, למרות שנפטר כ"ב שנים מאוחר יותר.
שמו...
מרי עמר עמראן היה חכם בישוב בית דאנב בתחילת המאה העשרים. הכפר בית דאנב נמצא במחוז עמראן מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע משפחות בלבד: אברקי, עמר ועוד.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל, ואחיו שלום הוסיף ריאל אחד.
מרי שלמה בן יחיא עמר היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא חתום בשנת תרמ"ו (1886) עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור, חתומים עמו: מרי שלמה סאלם צאלח, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי חיים קורח, מרי שלום שמן, מרי יחיא קאפח ועוד. הוא חתום מספר כ"ו מתוך כ"ח החתומים.
מרי שלמה בן יעיש עמר נולד בשנת תרנ"ו (1896), כנראה, בעיר שיבאם שבמרכז תימן. הוא ממשפחתו של מרי יחיא בדיחי מחבר שו"ת חן טוב, אשר גלה מצנעא לשיבאם עקב רדיפות השלטון. למד תורה אצל דודו מרי יחיא עמר ומרי יחיא זביב. התפרנס ממסחר.
התפרסם כענו גדול, רודף שלום ומשכין שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, בעל קול ערב שרבים היו באים לשמוע את תפילתו. עסק רבות בהצלת יתומים מידי המוסלמים.
הוא...
מרי שלמה בן שלמה עמר נולד בצנעא בשנת תקכ"ז (1827). אביו ר' שלמה עמר עלה בשנת תרמ"ב (1882) לארץ ישראל התיישב בירושלים, נפטר בער"ח ניסן תרמ"ב בשערי העיר ירושלים מרוב התרגשות ונקבר בהר הזיתים.
התפרנס ממלאכתו צורף כסף. כל צורפי הכסף בצנעא שמכרו את תוצרתם בשוק של הצורפים הנקרא סוק עקיל, בקשו ממנו להיות נגיד-שיך, בדומה ליו"ר הועד בלשוננו, כדי לייצג את הצורפים בפני השלטון ולהגן עליהם מפני...
ר' שלמה בן שלמה בן יחיא יהודה עמר העתיק את סידור פעמון זהב ע"פ חידושין, שחיבר מרי יצחק ונה, בשנת תרל"ו (1876) בישוב סדאת. ברור, שאין הוא החכם מצנעא מרי שלמה בן שלמה עמר, אשר נפטר בשנת תרל"ב (1872). בכה"י קפ"ב דפים, יש בסידור תוספות רבות ביחס לסידור של ר"י ונה, כמו תוספות מספר חמדת ימים ועוד. בראש כה"י חמשה דפים "תיקון ללילי שבתות וימים טובים".
בדף 182א' נמצא שטר, בו כתוב, כי ניתן כתב...
מרי עמראן היה חכם בישוב גולה בתחילת המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. העיירה גולה נמצאת באזור העיר ריידה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: סרי, נהארי, מנס, משרקי, עת'ארי, מעלם, נדאף, אכ'רם חלא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עמראן חדאד, מרי שלמה בן דוד, מרי עמראן בן סעדיה נהארי, מרי יחיא שלום ומרי סעדיה עת'ארי.
שמו ידוע מפנקס...