עמר, סעדיה

מרי סעדיה עמר היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. הוא ידוע מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, בה' בכסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס הסכם בין יוסף בן סעיד חריר לבין משה בן עמראן עאשרי, לגבי חנות ששכר משה. החנות המושכרת נמצאת בסמוך לשלמה בן מרי סעדיה עמר.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנה יוסף בן סעיד אלחריר שיש אצלו קרוש למוסי' בן עמראן אלעאשרי. ומוסי' קנה שהחנות שעל יד סלימאן בן מ"ו סעיד עמר שהיא שאולה בידו מיוסף דנן, ולא יצא מוסי' אלא לאחר ניסן בע"ו, ומאחרי ניסן יוכל להשאר בהסכמת יוסף, וירד למוסי' חמשה חרוף מהקרוש בעבור הנאת ההשאלה. ה' בכסלו בע"ו.

שנית, ביום רביעי י"ג בסיון בע"ז - תקכ"ו - 1766 נכתב בפנקס, כי יחיא בן שלמה בן מרי סעדיה עמר חייב חצי קרוש ליהודה אחרק בתשלומים. מכאן למדנו גם על נכדו של מרי סעדיה.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנה יחיא בן סלימאן בן מ"ו סעיד עמר לשלח חצי קרוש ליודא אלאחרק שלושים חרף כל שבוע מס' שלח בע"ז. יום ד' י"ג בסיון בע"ז.

ואולי הוא הדיין מרי סעדיה בן שלום הלוי עמר המוזכר באנציקלופדיה ע' 454, למרות שבפנקס ביה"ד לא צוין שהוא לוי.