מרי יחיא עכברי כתב וערך סידור. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. להערכתי, חי במרכז תימן ואולי בצנעא, במאה הי"ח.
הוא ידוע מתוך שלוש הפניות, אשר מפנה אליו מהרי"ץ, ולפי זה יש להעריך, כי חי במרכז תימן ואולי אף בצנעא עשרות שנים לפני מהרי"ץ כנראה, במאה הי"ז. חיזוק להערכה זו בעובדה, שמהרי"ץ מפנה אליו לאחר שמפנה לסידורו של מרי שלמה מנזלי, ראב"ד והרב הראשי לצנעא מיד לאחר גלות מוז"ע בשנת ת"מ (1680...
מרי יהודה עמאר היה חכם בישוב מד'ר בתחילת המאה העשרים. הכפר מד'ר נמצא במחוז ארחב מצפון לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: גראדי, נהארי, קארני, נאעטי, מסעוד, חלא ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יעקוב חלא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שני ריאל וחצי.
מרי יחיא בן יוסף עמוד היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק, ולהערכתי, נולד לקראת אמצע המאה הי"ט. בשנת תרנ"ג (1893) היה בעיר עדן ופעל להדפסת ספרו. הוא פעל עם ר' עואץ בן סעדיה מזרחי - עדני להדפיס את ספר השחיטה מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב, ואליו הסמיך את ספרו פתח האוהל. ספרו @44פתח האוהל@55 עוסק בהלכות אשות, גטין, ארוסין, צניעות, ז' ברכות ומילה. הספר נכתב, כנראה, בשנת תרמ"ז (1887...
ר' שלמה בן שלמה עמירי העתיק את התורה בשנת תרכ"ו (1866).
בכה"י שני כרכים, כרך ראשון קפ"ו דפים וכרך שני קע"ח דפים. תורה עם תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג ופירוש רש"י לתורה. בסופו הפטריות לכל השנה, חלק אחד נכתב במימון ר' שלמה בן משה קלזן, וחלק אחר במימון ר' שלום בן שלמה סרי.
בקולופון כתוב:
"ותהי השלמת המלאכה... יום ב' י"ב לחדש אדר בקע"ז לשטרות (תרכ"ו - 1866)... ע"ש... סלימאן...
ר' עמר בן סעדיה העתיק את ספר ילקוט דוד בישוב גבל עמר במאה הי"ט. הוא חי בישוב קרית אלחיזי, והתפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים בישובים השונים. לא ידועה שנת הכתיבה.
בכה"י קנ"ח דפים, בהם העתיק את הספר ילקוט דוד לר' דוד בן נפתלי קירץ פוזנר. העתיק עפ"י מהדורת הדפוס. נכתב במימון ר' שלום יצחק.
בקולופון כתוב:
"נשלמה... (יו)ם שני דהוא תמניא יומין לחדש תשרי שנת ב במאתא גבל עמר... על שם...
ר' עמר בן סעדיה בן עמר העתיק סידור לסוכות, הושענות ושמחת תורה במאה העשרים עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
כה"י נמצא בקנדה וסרט הצילום אינו בארץ, ולכן אין בידי להוסיף פרטים, בנוסף על הכתוב בקטלוג של ספריית אוטובה, שהכין יהודה רצהבי.
ר' יוסף בן אהרן עמר נולד בצנעא בשנת ת"ר (1840) בערך. הוא מונה להיות חכם באשי בצנעא בזמן שלטון הטורקים בתימן בשנת תרמ"ט (1889), לאחר פטירת מרי שלמה קארה. הוא החליף בתפקיד את מרי יוסף בן שלום בדיחי שהתפטר כעבור זמן. אז הופרדו שני התפקידים, הרב הראשי עסק בתחום הרוחני-תורני, ואילו החכם באשי עסק, למעשה, בתפקיד העאקל - יצוג הקהילה בפני השלטון ואחראי על גביית כספי המס.
הרב עמרם קורח מתארו...
מרי יוסף בן אהרן עמר נולד בצנעא בשנת תרע"א (1911). בילדותו למד אצל מלמדי תנוקות, מגיל י"ב שנים למד אצל גדולי הלמדנים וחכמי התלמוד בצנעא: מרי יחיא קאפח, מרי יחיא אביץ', מרי שלום קורח ומרי רצון-רצ'א צארום.
קודם להקמת המדינה בשנת תש"ד (1943) עלה לארץ עם משפחתו והתיישב בירושלים. התפרנס מהיותו סופר סת"ם ומכתיבה עד לפרישתו לגמלאות ממשרד הדתות.
לפרסום הגדול זכה בזכות מפעל חייו: @...
מרי יחיא עמר היה מחכמי העיר שיבאם שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. יש להעריך, כי נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא מוזכר כרבו של מרי שלמה עמר, מנהיג יהודי שיבאם בדור העלייה לארץ.
לדעת עמרם עוזרי מרי יחיא עמר היה רבו ודוד של מרי שלמה עמר, והוא כנראה חמיו של סבו - מרי ישראל עוזרי רב העיר בית עד'אקה, שכן ר"י עוזרי התחתן עם ג'זאל בת מרי עמר מהעיר שיבאם.
מרי יחיא בן משה עמר היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. נולד, כנראה, בצנעא בסוף המאה הי"ח.
הוא חתום עם חכמי צנעא בחודש אלול שנת תקצ"ב (1832) בדיון המשפטי בענין ירושת עואץ, נושא אשר העסיק את בתי הדין בעדן ובצנעא, החל מתשרי תקע"ג (1812) עד שנת תקע"ד (1834). הוא חתום רק על התשובה משנת תקצ"ב (1832), ואיתו חתומים הדיינים והחכמים: מרי דוד צאלח הדיין, מרי יחיא כהן הדיין, מרי יחיא אביץ...