אברהם בן שלמה
מרי אברהם בן שלמה היה חכם בעיר צנעא במאות י"ד- ט"ו. הוא ידוע לנו מתוך פירושו לנביאים וכתובים אשר כתב בשנת אתשל"ג לשטרות (קפ"ב - 1422). לפי זה אני מעריך, כי נולד בצנעא בשנת ק"ן (1390) בערך.
בשנת תשנ"ט יצא בקרית אונו פירושו ליהושע ושופטים עפ"י כת"י שברשות הרב יוסף קאפח.
בסוף החיבור כותב ר' אברהם בן שלמה:
"נשלם פירוש מלכים עם פירוש יהושע ושופטים ושמואל בעזרת הבורא, אני קטן התלמידים אברהם בר' שלמה יש"ל, אספתי אותו מכמה פירושים, וברוך ה' שעזרני עד שהשלמתיו, חודש אדר ראשון שנת אתשל"ג (...לשטרות, קפ"ב - 1422)".
שם משפחתו אינו ידוע, וזיהויו כחכם מצנעא ידוע מדברי מהרי"ץ, והוא הראשון שהפנה לפירושו לנביאים. מהרי"ץ בחלק הדקדוק להפטרת שבת החודש כותב (מהדורת חסיד, ירושלים תשכ"ד):
"ובדרכם יצאו, ובדפוסים ובצאתם, אבל בכל ספרי תימן ובדרכם בעיקר, וכלפי שאמר תחילה כנשיא ובדרכו יצא שאין מותר לו לעשות קפנדריא אמר כאן ובדרכם יצאו, כלומר, בדרך העם שהם מצווים לעשותו קפנדריא, אף הוא מצווה לעשותו קפנדריא עמהם וכמותם. וכן ראיתי להרב ר' אברהם בן שלמה קדמון מחכמי צנעא יע"א בפירושו כ"י ע"ש. חה"ד (חלק הדקדוק)".
בכתבי יד אחרים של חלק הדקדוק לא כתובות המילים "בן שלמה".
אולם, יש הטוענים שאינו חכם מתימן, בהסתמך על העובדה, שאין בחיבורו סימנים או אזכורים לגבי תימן. מרי יחיא קאפח מפקפק בהיותו חכם מתימן וכותב, כי היה חכם ממצרים. אולם, נכדו מרי יוסף קאפח לא חזר על טענה זו. אלי שלוסברג העומד להוציא לאור את פירושו לתרי עשר, נוטה לדעה כי חי בתימן, בהסתמך על לשונו, סגנונו ועוד, והוא אף מביא ראיות לכך. גם יוסף טובי בדעה זו, וכותב "כי אין ראייתם של המערערין מוכחת, ומסתמא נתחבר במקום שממנו הגיע".
לדעתי, אין לפקפק במסורת שכותב מהרי"ץ, הבקי הגדול ביותר במסורת תימן, ואין להתרשם מן העובדה כי לא התייחס בחיבורו לתימן, שכן הדבר מצוי בתימן. חיזוק למסורת זו בעובדה, כי החיבור הועתק מספר פעמים בתימן. ועוד, הוא מצטט מתוך מדרש הגדול למרי דוד עדני, חיבור שהועתק, למיטב ידיעתי, עד המאה הי"ט רק בתימן. ועוד, הוא כותב "ובלשון אנשי תימן".
פירושו ידוע מתוך מספר כתבי יד. כה"י הראשון לנביאים ראשונים, אשר פורסם ע"י הר"י קאפח, הועתק ע"י ר' שלמה בן שלום בעיר מדינה בני קיס ביום שני, כ"ג באלול, שנת אתת"ו לשטרות (רנ"ה - 1495).
כת"י נוסף הוא לונדון 226 אשר הועתק בשנת אתתכ"ה לשטרות (רע"ד - 1514), בישוב גראגיש ע"י ר' מעודד בן יוסף בן סעדיה אבן חסאן, במימון ר' סעדיה בן מעודד בן דוד באלסבאר. בכה"י רצ"ז דפים, והוא כולל את הפירוש לנביאים ראשונים.
כת"י נוסף הוא אוקספורד בודלי 2488, הכולל את נביאים ראשונים ואחרונים, ובו קולופון, ממנו ניתן להסיק, כי הסופר הוא מרי אביגד הדיין, נכדו של בניה הסופר המפורסם, בשנת רצ"ב (1532) בצנעא.
כת"י נוסף הוא בהמ"ל L1012 ובו פירוש לנביאים ראשונים ואחרונים, ר"ו דפים. לא ידוע מי הסופר והיכן. בפירושו לנביאים הוא מרבה להביא את פירוש רד"ק, רס"ג, ר' תנחום הירושלמי, ר' יוסף כספי, ר' שמריה, רבינו יונה, ר' אברהם אבן עזרא, הערוך, אלדד הדני, ר' יהודה הלוי, מדרש הגדול ועוד.
שלוסברג כותב, כי פירושו לתרי עשר "מעלה בפנינו דמות של חכם בר אורין ורחב אופקים, הבקי היטב במקורות חז"ל ובספרות תקופתו, המלקט את ביאוריו ממקורות שונים, מעמת אותם זה עם זה, ולעתים אף מעיר עליהם הערות ביקורתיות. על פי פירושו אפשרי לומר, כי הוא בבחינת ילקוט פרשני מקיף לספרי תרי עשר".
פרט לפירושו לנביאים הוא אינו ידוע ממקור אחר, וכן אין ידוע מתי נפטר, ויש להעריך שהיה זה באמצע המאה הט"ו.