מרי יוסף עומיסי היה חכם בישוב קרית צפא בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר קרית צפא נמצא נפת בני חושיש מצפון מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: עומיסי, תנעמי, מלאח, חמאמי, ד'מארי, קורט ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אהרון עומיסי ומרי שלמה סעיד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...
מרי יחיא עומסי היה מחכמי הישוב היהודי ג'רואח שבהרי צאעפאן, ליד מנאכ'ה במרכז תימן, באמצע המאה הי"ט.
הוא מוזכר בספרו של ר' יעקב ספיר, כי בשנת תרי"ט (1859) התארח בביתו של איש החסד מרי יחיא עומיסי, לאחר שפגשו בדרך מסוק אלרבוע - שוק יום רביעי. הוא מתאר אותו כעמוס בתורה ויראת ה' טהורה.
בית הכנסת היה בחצר ביתו, ביתו היה פתוח לרווחה לכל הפליטים והעניים אשר הגיעו עד פת לחם. רבים...
מרי יחיא בן יחיא (יבי"ע) עומיסי נולד בעיר רדאע ביום שלישי ב' באייר תרנ"ה (1895).
למד תורה אצל אביו מרי יחיא בן שלום עומיסי וחכמי העיר (ע"ע הבא). עפ"י זמנו נראה, כי אביו היה זה שעמד בקשר עם חכמי צנעא בשנת תרמ"א (1881).
החל משנת תרפ"ט (1929) עמד בקשר עם חכמי צנעא מרי יחיא קאפח, מרי יחיא יצחק הלוי, שני הרבנים הראשיים, וכן עם הדיינים והחכמים מרי יחיא אביץ', מרי חיים קורח ועוד....
מרי יחיא בן יחיא עומיסי היה מחכמי העיר רדאע ושמש דיין בבית הדין של העיר הגדולה בשנת תר"ץ - 1930. יתכן, כי הוא מרי יחיא עומיסי הרב הראשי ליהודי רדאע בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, ואשר בשנת תר"ץ היה דיין צעיר (עיין באנציקלופדיה ע' 446). שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה שהעניק למרי שלמה מעברי בעיר רדאע בשנת תר"ץ - 1930. כתב ההרשאה לשחיטה ניתן ביום חמישי כ"ה בטבת ברמ"א - תר"ץ - 1930 וחתומים עליו: מרי...
מרי יחיא בן שלום עומיסי נולד בעיר רדאע, להערכתי, באמצע המאה י"ט. הוא אביו של מרי יחיא בן מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי לרדאע בדור העלייה לארץ.
הוא שמש ראב"ד בעיר בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. בספר משיב נפש שכתב בנו, מפורטים שמות הדיינים בעיר מבלי לציין את שנות פעילותם. הוא מופיע בשני הרכבים, ולהערכתי, שימש בהרכב הראשון משנת תרנ"ח (1898) עפ"י הסדר הזה: מרי אהרן שלום, מרי שלום צאלח...
ר' משה עומיסי הוא בנו של החסיד מרי יחיא עומיסי מג'רואח שליד מנאכ'ה, אשר אירח בשנת תרי"ט (1859) את ר' יעקב ספיר ואת אחיו ועוזרו של הרב הראשי מרי שלמה קארה. הוא חי בישוב ג'רואח, ובשנת תרי"ט עסק במסחר עם אביו.
הוא חתום על כתובה בשנת תרל"ח (1878) עם ר' יוסף בן שלום שרפי, על כתובת יוסף בן סעיד ולולוה קאפח. סביר מאוד ששניהם שמשו מנהיגים בישוב בשנה זו.
מרי סעדיה עומיסי היה חכם בישוב רבוע בתחילת המאה העשרים. העיירה רבוע נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ותשע משפחות בערך: עומיסי, מחפוץ', תנעמי, צג'יר, חאפדי, חנש, חגבי, אסוד ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי חיים משה, מרי שלמה משה, מרי שלום דאוד, מרי משה אהרון ומרי דוד מחפוץ'.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים...
מרי עואץ בן מוסא-משה עומיסי היה דיין בישוב גובאן, מרחק יום הליכה ממזרח לדמת במאה הי"ט.
הוא ידוע ממכתב, אשר שלח לאברהם עתיק מכפר אלקאימה שבמחוז אפל עמר, ובו הוא מזמין אותו לדין תורה בענין הסכסוך שבינו לבין בני דודו. במכתב הוא מבקש פרטים גם על שריפת כל תבואת אברהם עתיק.
מרי צאלח בן מרי זכריה עומיסי נולד, כנראה, בעיר רדאע בתחילת המאה העשרים. הוא היה שוחט ובודק בעיר עדן בשנים שלאחר העלייה הגדולה.
הוא ידוע לי מתוך מכתב שכתב לשליח העלייה בר"ח שבט תשי"ד (1954), מספר שנים לאחר העלייה הגדולה. במכתב הוא מבקר את דרך הטיפול של ועד הקהילה בעדן בהעלאת שארית היהודים שעוד נותרו בעדן. מכתבו נושא את הכתובת עדן רח' מספר ג' בית מס' 86/260.