עוזרי, יחיא בן סעדיה

מרי יחיא בן סעדיה עוזרי נולד, כנראה, בתחילת המאה הי"ט. הוא חי בערים צ'ראב ובצנעא.

נראה, כי היה רב מובהק ומפורסם באיזורו, ובתחילת הפירוש לאשמורות הוא מכונה "ראש הקהילות ".

באחת השאלות הוא כותב: "דע שנשאלתי כזאת השאלה במדינת צנעא בבית המשתה". הוא ידוע מתוך מספר ספרים שחיבר באמצע המאה הי"ט. ספריו קשורים מאוד לספרי מהרי"ץ. יתכן והוא בנו של ר' סעדיה בן יחיא עוזרי (ע"ע).

הוא חיבר את הספרים הבאים:

@44שערי קדושה@55 - הלכות נידה בלשון הערבית בשנת תרי"ג (1853). בתוכן ובשם החיבור הוא מושפע מספריו של מהרי"ץ העוסקים בהלכות שחיטה ונידה. בכה"י (כת"י בן צבי) מ"א דפים.

בקולופון כתוב:

"ברוך ה' אלהים אלהי ישראל מן הוה"ע (העולם ועד העולם) אשר זיכני להתחיל ולסיים דיני הנידה... כה היא עטרת הצעיר והקל והנקל... הצעיר יחיא בן לא"א סעיד בן יחיא בן כמהר"ר יוסף עוזירי זצוק"ל. הנה ערכתי כל הדינים בל'(שון) ערבי כדי שיבינו אותן אנשים ונשים וטף למען ישמעו ויקחו מוסר... היום יום חמישי כ"ב יומין לחודש תמוז התרי"ג ליצירה, בקס"ד לשטרות (1853) ס' וידבר משה אל ראשי המטות".

@44פרי צדיק@55 - פירוש לאשמורות, היתר לערב ר"ה ותפילת ר"ה, שכתב בשנת תרי"ח (1858). לחיבור סופחו שאלות ששאל המחבר את חברי בי"ד צנעא, שאלות שנשאל ע"י אחרים, שירים למועדי השנה ועוד.

@44הקדמה לספר לחם תודה@55 - כתב הקדמה לספר לחם תודה למרי יחיא בדיחי. בפתיחה להקדמה כתוב: "זאת הקדמה אשר סידר כמהר"ר יחיא אלעזירי... על ריאה ואונותיה דרך סוד".

@44זבחי אלהים@55 - כתב חיבור בשם זבחי אלהים העוסק בהלכות שחיטה. כנראה, שבחיבור זה כתב את ההקדמה לספר לחם תודה.

ספר זה ידוע מתוך ספרו של מרי סעדיה בן סעדיה פתיחי-בוטא, לקח טוב, ובו הוא מצטט מדבריו בנושאים שונים כמו: דיני גיטין וקידושין, מילה, חתונה ועוד, הן במישור ההלכה והן במשור הקבלה. ספר זה נכתב, כנראה, בשנת תרי"ח (1858). להלן ציטוטים מקטעים שונים מהספר לקח טוב:

"מצאתי כתוב בספר זבחי אלהים להחכם השלם כמהר"ר יחיא עזירי תנצב"ה אכי"ר, וזה על מה שיסד מ"ו יחיא בכמ"ו סעיד עזירי על הריאה דרך סוד ורמז. בקשה על שמונה אלפא ביתא על מה שיסד כמהר"ר יחיא עזירי תנצב"ה א' ד' אבגד שאלה על זווג עשר ספירות לק"י".

מציטוטים נוספים ניתן להסיק, כי הספר הכיל לפחות שני פרקים, י"ג סימנים וח"י דפים.

יתכן ודבריו בנושא עברונות ואסטרולוגיה, לוח מולדות ותקופות כסוף אלקמר (לקיון השמש והירח) משנת תרי"ח (1858) הוא חיבור נוסף, ויתכן, כי חלק מחיבוריו הם קובץ אחד.

נפטר לפני שנת תר"מ (1880), שכן מרי סעדיה בוטא כתב את ספרו בשנה זו, וכותב עליו תנצב"ה.