ר' משה עאשרי היה ראש הקהילה ונשיא ליהודי הישוב אגברי לא הרחק מהעיר סדה שבדרום תימן, בתחילת המאה העשרים. הוא התפרנס ממקצועו אורג.
עפ"י פירוט התושבים בישוב נראה, כי לא היו לו בנים זכרים. הקהילה היהודית באגברי מנתה כמאה יהודים בתחילת המאה העשרים.
מסופר, כי השיך המקומי עגים היה תקיף, ורצה להטיל מס נוסף על היהודים האורגים. ראש הקהילה, ר' משה עאשרי, התנגד ואמר לו: אין לך רשות לגבות...
מרי נסים הוא בנו של מרי יחיא עאשרי, מרי קהילת יהודי מעראץ'. נולד להערכתי, בשנת תרל"ה (1875) בישוב מעראץ' שבמחוז ירים, והתפרנס מאריגה כאביו. למד תורה אצל אביו, ובזכות למדנותו ואופיו נבחר לראש הישיבה הכללית שליד בית הכנסת הגדול בעדן.
לא ידוע לי מתי נפטר והיכן.
מרי סעדיה בן דוד עאשרי היה חכם במרכז תימן במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
הוא ידוע לי מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מל- גמליאל, אשר כתב את חיבורו חפץ דוד בצנעא באמצע המאה הי"ט. ספר זה עוסק בליקוטים לתורה, ונראה, א"כ, כי גם ספרו של מרי סעדיה עאשרי עסק בליקוטים לתורה, וכי הוא בן דורו, או דור אחד קודם לו, ממרכז תימן או אולי מצנעא.
ר' שלום עאשרי היה משורר בסוף המאה הי"ז, כנראה, במרכז תימן ואולי אף בצנעא. שיר שכתב לאחר גלות מוז"ע פותח במילים "אזיל דמעותי", והוא נמצא בדיואן התימני. השיר עוסק בגלות מוז"ע, שהיתה בשנת תל"ט (1679), וא"כ, השיר נכתב לאחר חזרת הגולים משנת ת"מ (1680) ואילך.
מרי שלום בן שלום בן סעיד עאשרי היה מחכמי הישוב בית רדם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית רדם נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: מוגאתי, עאשרי, אלשיך, עמראני, עפגיין, הנדי, שכר, אחמר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעיד בן סעיד, מרי שלמה סעיד, מרי אברהם בן אברהם מוגאתי, מרי דוד עאשרי ומרי יחיא דאוד...
ר' שלמה בן משה עאשרי היה ראש הקהילה היהודית בישוב אגברי שליד העיר סדה בדרום תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא החליף את אביו בתפקיד נשיא וראש הקהילה.
רב הקהילה היה מרי יחיא יחיא מנצור, ואילו ראש הקהילה עסק בגביית המס ויצוג הקהילה בפני השלטון. הקהילה מנתה כמאה יהודים. הוא התפרנס ממקצועו באריגה, ולפי רשימות הקהילה היו לו שני בנים זכרים. זכה להערכה רבה, ופעמים רבות אף המוסלמים...
מרי יחיא עאשרי-אושרי נולד בשנת תר"י (1850) בישוב מעראץ' שבמחוז ירים. התפרנס ממלאכת אריגה וסחר בבדים. היה צנוע ובעל ידיעות רב בתורה. כתוצאה מלחץ גדול של הקהילה, שימש מרי של קהילת מעראץ' ועאקל - ראש הקהילה, הדואג לייצוג הקהילה בפני השלטונות, וסירב שיכנוהו מרי אלא יחיא. התפקיד עבר מאב לבן.
בנו מרי נסים היה ראש הישיבה הקבועה שליד בית הכנסת הגדול בעדן. בן נוסף הוא מרי יהודה אשר החליף בתפקיד...
מרי יחיא עבאהל נולד בישוב שרף שליד צנעא בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.
עלה לארץ בילדותו בתחילת המאה העשרים. למד בישיבת תורת חיים שבעיר העתיקה בירושלים. הוסמך לדיינות ע"י הרב חיים זוננפלד והרב צבי פסח פרנק.
מונה לדיין וראב"ד של הקהילה התימנית בירושלים עם מרי שלמה קרואני, מרי סעדיה שריאן-שריון ומרי חיים חובארה. שמש ראש ישיבת חיי שלום בעיר העתיקה קודם למלחמת העצמאות, ולאחר...
ר' יוסף בן עמרם עדוי העתיק שלושה כתבי יד, שני סידורים ורמב"ם, בעיר עמראן מצפון לצנעא, באמצע המאה הי"ז.
ידוע לי על בן משפחה נוסף - ר' יעקב בן יצחק עדוי, שהעתיק כתבי יד בעיר בשנים אלו.
ר' יוסף העתיק שלושה כתבי יד. בשנת ת"י (1650) העתיק סידור, בשנת תי"ב (1652) העתיק סידור, ובשנת תי"א (1651) העתיק משנה תורה לרמב"ם.
כתב היד הראשון הוא (כת"י ירושלים) סידור שלם כולל תפילות...
ר' יחיא בן יחיא עדוי העתיק בעיר ת'לא שבמרכז תימן את שלוש המגילות בשנת תרמ"ו (1886).
בכה"י נ"ב דפים, עם ניקוד וטעמים ופירוש רש"י. נכתב במימון ר' יחיא בן אברהם אהרן אלצ'אהרי.
בשער כתב היד כתוב:
"ואני הכותב יחיא בן יחיא עדוי (השם כתוב בראשי המלים של מליצה).
בקולופון כתוב:
"נכתבה לתשוקת יחיא בן אבראהם הארון אלצ'אהרי שצ"ו מעיר ת'לא... שנת שני אלפים ומאה...