ר' שלום בן אהרן העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת תרי"ט (1859). לא ידוע מקומו.
בכה"י ק"נ דפים, ובהם קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ (דפים 1-38א'), הלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 38ב'- 106א') וקונטרס זבחי אלהים לראב"ד מרי יוסף קארה (106ב'-150ב').
בקולופון כתוב:
"אני... הכותב הלכות שחיטה שלום בן אהרן בן משה בן דוד המכונה שמו אלסרי... נשלמה לחודש ניסן חי בו שנת בק"ע (לשטרות, תרי"ט - 1859...
מרי שלום בן חיים סרי נולד בצנעא בשנת תרנ"ה (1895). למד תורה אצל מרי יחיא קאפח - החכם באשי ומרי יחיא אביץ'. אביו ומשפחתו עלו לארץ בשנת תרפ"ו (1926), אך הוא העדיף להישאר ללמוד תורה אצל רבותיו, ועלה לארץ כעבור שנתיים, בשנת תרפ"ח.
התיישב בתל-אביב, וסירב לקבל משרה ברבנות בת"א, בצטטו את המשנה "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות".
התיישב כעבור זמן בירושלים והמשיך לעמוד בקשרים עם רבותיו...
ר' שלמה סרי היה, כנראה, מנהיג ואולי עאקל - ראש הקהילה היהודית בקרית אלקאבל בשנת תקכ"ט - 1769. קרית אלקאבל נמצאת ממערב לצנעא. רב הקהילה היה מרי יוסף מליח.
שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שני י"ג באדר א' ב"פ - תקכ"ט - 1769 נעשה הסכם בין קהילת יהודי קרית אלקאבל לבין שלמה בחשאני. הוא התחייב לשלם עשרה קרוש כל שנה ולספק שמן למאור לבית הכנסת, בתמורה לנדרים שיתרמו יהודי...
מרי שלמה סרי היה חכם בישוב קצר בתחילת המאה העשרים. העיירה קצר נמצאת במחוז כ'ולאן, ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמישים וחמש משפחות בערך: מלאחן, סיאני, צג'יר, נהמי, סרי, קוז, רדאעי, ודלי, ג'ידק, כ'ובאני, רמים, גרט, דחבאש, אכ'צ'רי, טירי, כהן, מנצור, אגדע, וחשאן, חובארה, סעד'ד, משרקי, עמראן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אחסן, מרי יוסף סיאני, מרי אברהם סיאני, מרי יחיא צ'גיר...
ר' אברהם בן צאלח ערקבי העתיק בשנת תרמ"ב (1882) דיואן שירים. לא ידוע מקומו.
בכה"י ק"כ דפים. נכתב במימון ר' טובי בן טובי.
בדף ק"ה, ב' כתוב בקולופון:
"ספרא... אברהם בן לא"א צאלח אלערקבי... ותהי השלמתו יום ב' טו"ב לחדש שבט שנת הנה @44ר@55וכ@44ב ע@55ל @44ע@55ב @44קל@55 ובא @44מצ@55ר@44י@55ם לפ"ק (תרמ"ב - 1882)... נכתב לתשוקת התלמיד טובי בן טובי יזי"א אכי"ר".
מרי דוד עאשרי היה מחכמי הישוב בית רדם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית רדם נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: מוגאתי, עאשרי, אלשיך, עמראני, עפגיין, הנדי, שכר, אחמר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעיד בן סעיד, מרי שלמה סעיד, מרי אברהם בן אברהם מוגאתי, מרי שלום בן שלום סעיד עאשרי ומרי יחיא דאוד....
מרי יהודה בן מרי יחיא עאשרי היה רב קהילה ועאקל של הישוב מעראץ' שבמחוז ירים, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד להערכתי בסוף המאה הי"ט בישוב.
אביו מרי יחיא היה רב הקהילה ועאקל (ע"ע הבא).
בישוב היו כמאה משפחות, ולהם ארבעה בתי כנסת, שלושה של משפחת עאשרי-אושרי, והרביעית של משפחת שלמה. הישוב היה במרחק של שעתיים וחצי הליכה בערך מהעיר ירים. רוב התושבים היו ישראלים, ורק מיעוטם היו...
מרי יעיש בן סעדיה עאשרי היה מחכמי ומנהיגי הקהילה היהודית בעיר מעראץ שבמחוז ירים. נולד, להערכתי, בסוף המאה הי"ט.
נפטר בישוב מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.
מרי יעקב עאשרי נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא שמש רב הכפר מעראץ' שבמחוז ירים. התנהג בפרישות ובחסידות, והיה נוהג לשבת בתענית מר"ח אלול עד יום כפור. מצבו הכלכלי היה מצוין, והיו בבעלותו שדות רבים.
נפטר בכפרו בתחילת המאה העשרים, להערכתי.
ר' ישראל בן מרי יהודה עאשרי היה העאקל - ראש הקהילה היהודית בעיר מעראץ' שבמחוז ירים, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. נולד בישוב בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא בנו של מרי יהודה בן מרי יחיא עאשרי, רב הקהילה בתחילת המאה העשרים.
הוא עמד בקשר עם מרי יחיא נחום, שליח בי"ד צנעא, לפקח על השחיטה ועל המצב הדתי. הוסמך לרבנות ע"י חברי בית דין צנעא.
קשרים טובים היו לו עם השלטון...