חכמי תימן

תצוגת 2121 - 2130 מתוך 3154

מרי סעדיה שמעון מנחם היה רב מושב חדיד ליד העיר לוד, לאחר הקמת המדינה.

לא ידוע לי פרטים נוספים.

ר' סעדיה היה מקדמוני משוררי תימן, ועפ"י הערכה חי במאה הט"ז. לא ידוע שם אביו, משפחתו ומקומו.

הוא נמנה עם כת משוררי תימן הקדומים, ושירתו מצוינת בסממני המוטיב, הסגנון והצורה שהפכו ליסודות עיקריים בשירת תימן במאה הי"ז אצל משוררי משפחת משתא - משפחת מרי שלם שבזי.

תוכן שיריו עוסק בשירי שבת ומועד, גלות וגאולה, ידידות וקבלה. שיריו בעיקר בעברית. שירו המפורסם ביותר הוא "לנר ולבשמים",...

בבי': רצהבי, תורתן, ע' רכ"ט.

מרי סעדיה כתב חיבור בשם ילקוט מעיל שמואל בשנת תי"ט (1759). לא ידוע שם אביו, משפחתו ומקומו.

בכה"י ק"ו דפים, והוא, למעשה, קיצור הספר מעיל שמואל אשר חיבר הרב שמואל דוד אוטולינגו. בראש כתב היד "וגם אני הוספתי בו טעמים מספר האמונה והביטחון וכן מספרים אחרים".

מעבר לשער כתב היד כתוב: "אני הכותב ילוד חזמ"ק (בא"ת ב"ש: סעיד-סעדיה)". לפי זה, שם אביו היה סעדיה ולא שמו.

בקולופון...

בבי': כת"י מונטריאול אלברג 151-40592.

מרי חסן-יפת בן שלום סעדיה היה דיין בעיר אלצ'אלע במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא מוזכר בספר זבחי צדק, אשר חיבר מרי יהודה שלום אחרק מהעיר צ'אלע בשנת תרס"ד (1904). מרי יהודה אחרק היה תלמידו.

שם כתוב:

"ולמדתי בין החכמים המובהקים והרבנים: הראשון אב"ד ור"מ מורה צדק ושוחט ובודק הר"ר מנחם בן מתנא סעיד נע"ג, ושני לו מ' חסן בן כמהר"ר סאלם סעיד נע"ג, וג' לו מורי ורבי עואץ בן כמהר"ר דאוד...

בבי': רצהבי, תורתן, ע' קל"ח, רי"ג.

ר' אהרן בן משה בן יוסף סרי הלוי העתיק ארבעה חיבורים במחצית הראשונה של המאה הי"ט, בישוב נסמי שבמחוז צ'וראן, לא הרחק ממחוזות אנס ורצאבה מדרום לצנעא. מוצא המשפחה מהישוב סר כנראה.

כתב היד הראשון (כת"י בניהו 201) הוא סידור, אשר העתיק בשנת בקכ"ד לשטרות (תקע"ג - 1813). בכה"י ת"כ דפים, ובו העתיק את סידור עץ חיים שערך מהרי"ץ ללא הפירוש. בסידור תפילות לימים נוראים ושאר המועדים.

בקולופון...

בבי': כת"י ישראל צנעאני, אשדוד; כת"י בניהו 201-44201; כת"י בניהו 203-44203; כת"י בניהו 202-44202.

מרי יהודה בן יוסף הלוי סרי היה מגדולי הלמדנים בצנעא. נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. ידוע כי בתו נישאה לר' יצחק בר' חיים יצחק הלוי בהיותו בן ח"י שנים בשנת תרפ"ג (1923), ובעקבות צרות ואירועים קשים החליטה משפחתו לעלות לארץ ישראל בשנה זו.

בבי': ר"י קאפח, כתבים, ע' 1074.

ר' יחיא סרי נולד בישוב צובר, שבמחוז מחוית ממערב לצנעא, בסוף המאה הי"ט. ידוע, כי לאחר שנת תרצ"ט (1939), שנה בה נפטר מרי יחיא בן יעיש השאש, רב הישובים צובר ומחוית, שימש בהנהגת הקהילה עם מרי יחיא מעלם.

נפטר, כנראה, בישובו מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.

בבי': יוסף ושלום קרואני, הרצליה.

מרי יחיא סרי היה דיין בעיר ד'מאר, מן הערים העתיקות והגדולות ביותר בתימן, בתחילת המאה העשרים.

שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה שחתם עם רבנים נוספים, למרי שלמה בו יוסף מעברי. כתב ההרשאה נכתב בחודש אב ברל"ח - תרפ"ז - 1927, וחתומים: מרי יחיא סרי, מרי שלמה בן אברהם עוץ', מרי שלמה, מרי שלמה בצלי, מרי יעיש ומרי משה מעברי.

בכתב ההרשאה לא מצוין המקום, וכיון שמרי שלמה מעברי נולד והוסמך...

ביב': מסמכי בן ציון ויוסף מעברי, רחובות

ר' עזרי בן סעדיה בן שלמה סרי העתיק בצנעא את פירוש המשניות לרמב"ם סדר מועד בה' במרחשון תרפ"ה (1924). בכה"י ק"צ דפים.

בקולופון כתוב:

"נשלם סדר מועד בעזרת היודע ועד על ידי צעיר התלמידים עזרי בן סעדיה בן שלמה אלסרי יצ"ו, יעזרני אלהי להשלים שאר הסדרים עם פירוש מאיר עיני עורים רבינו הרמב"ם ז"ל. ותהי השלמתו ביום ה' כ"ג בחשון שנת תרפ"ה ליצירה. אמנם אתה הקורא בה אם תמצא טעות תדינני...

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' נ"ט.

ר' רפאל בן יחיא סרי נולד בצנעא, ועלה לארץ לפני שנת תרפ"ו (1926). הוא העתיק פעמיים את הדיואן בבאר שבע בשנים תרפ"ו (1926) ותרפ"ז (1927).

כה"י הראשון (כת"י ירושלים) הוא דיואן שהעתיק בשנת תרפ"ו (1926), עפ"י דיואן של מרי חיים בן שלמה אלכסאר. השלים את ההעתקה בבאר שבע בכ"ה בתמוז. בכה"י ר"ד דפים, כריכת עור מזרחית אדומה מקושטת בהטבעות ובזהב.

בקולופון דף 201א' כתוב:

"מפתח השירות...

בבי': כת"י ירושלים 64°4; כת"י בהמ"ל 1386.

עמודים