נגאר, לוי בן יחיא הלוי

ר' לוי בן יחיא נגאר העתיק ספרים בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא התפלל בבית הכנסת צאלח בצנעא.

ידוע לי על שלושה כתבי יד לפחות שהעתיק: סידור עץ חיים בשנת תרל"ח (1878), תאג' לפני חודש אדר תרל"ט (1879) וספר הפטריות אשר העתיק בצנעא בשנת תרמ"ז (1887). מכתב יד של ספר ההפטריות נותר בידינו רק דף הקולופון.

הסידור הוא עץ חיים שערך מהרי"ץ, חלק שני לחגים. הוא כולל את הקטעים הרגילים וכן לוחות שנים משנת בקפ"ט לשטרות (תרל"ח - 1878), כולל פתרון חלומות המיוחס לרבינו האיי גאון. נכתב במימון ר' שלום בן דוד בן יהודה גמל-עמאר. בשולי הקולופון כתוב, כי נפטר אבי מזמין כתב היד, ארבע שנים מאוחר יותר: "נסתלק אבא מרי דוד בן יודא אלגמל, יום ו' ר"ח סיון שנת בקצ"ג (לשטרות, תרמ"ב - 1882) וזה ס' ליא"ר ציי"ט הלך למנוחות ועזב אותנו לאנחות, הלכנו מעיר...".

בקולופון כתוב:

"ותהי השלמת המלאכה הטהורה בעזרת מאור אורה... יום ערב שבת קודש כ"ה ימים לחודש הרביעי שנת אלפים ומאה ותשע ושמונים שנה לשטרות התרל"ח ליצירה (1878), אחת ולחרבן בית ב"ש ליום ראשון. לתשוקת החבר הטוב גם ה' יתן לו הטוב... סאלם בן דאוד בן יודא אלגמל (גמליאל) אלעמאר יש"ל. הב"ה יזכהו להגות בו הוא וזרעו... על ידי העוסק במלאכת הקודש זעירא דמן חבריא... הצ' והקל לוי בן יחיא בן מוסא בן יוסף אללוי הידוע אלנגאר... ואחלה פני מעיין בזה הספר שאם ימצא איזה טעות או חסרון או יתרון...".

את התאג' הוא העתיק לפני חודש אדר תרל"ט (1879), שכן בקולופון מצוין כי התאג' הוקדש לבית הכנסת בתאריך זה. בקולופון הוא כותב בנושא המסורה לתרגום אונקלוס, ושם הוא מפרט את חכמי בית הכנסת שעל פיהם הסתמך, ובהם: הדיין מרי אברהם צאלח (נפטר תרס"ה - 1905), מרי יחיא בן שכר בדיחי - בן דוד ר' יוסף בן שלום, מרי יוסף בן משה עראקי, אביו, ומרי סעדיה בן יחיא שריאן-שריון. ומסיים "כה דברי המעתיק הצעיר הקל הצעיר לוי בן יחיא אלנגאר אללוי יצ"ו בר"ד מריש ועד כען".

לאחר מכן כתוב, כי התאג' הוקדש לבית הכנסת צאלח בחודש אדר תרל"ט (1879) מכספי הציבור ע"י מרי אברהם צאלח.