מרי שלום בן משה עוזרי היה, כנראה, דיין ומנהיג בישוב אעבאר צ'אפדה בשנת תצ"ג (1733). הוא חתום על מכירת תאג', שהעתיק הסופר המפורסם ר' דוד בן בניה בצנעא בשנת רמ"ה (1485).
התאג' נמכר מספר פעמים, וביום ראשון ו' ניסן תצ"ג (1733), הוא נקנה ע"י ר' משה בן יחיא בן סעיד בן שוכר פקעה. חתומים עפ"י סדר זה: מרי ישועה בן סעדיה חראזי, מרי שלום בן משה עזירי, מרי עודד בן סעדיה ומרי שלמה בן סעדיה לוי....
מרי שלמה בן חטר עוזרי כתב קינה על הגלות לאזור כמראן בשנת תכ"ט (1669).
גלות זו הייתה המשך לארועי השבתאות בתימן בעקבות אוירת המשיחיות, ובשנת תכ"ז (1667) נגזרו גזירות דתיות על היהודים. ר' סעדיה בן דוד הלוי חמאמי מתאר את המצב לאחר הקולופון, בו העתיק את התורה בשנת תכ"ט (1669).
מרי שלמה עוזרי לא היה פיטן, אך מסערות לבו כתב ותיעד בשנת תכ"ט (1669) את הגלות לכמראן. הוא מתאר את גזירות...
ר' שלמה בן יחיא עוזרי העתיק לקוטים מספר תקון יששכר בשנת תקי"ז (1757). לא ידוע מקומו.
בכה"י י"ב דפים, ובהם לוח מחזורים משנת תקי"ז עד שנת תרל"ב "וזה העיגול להר"ר יששכר בן... כמהר"ר מרדכי בן סוסאן נר"ו מערבי" ועוד.
בקולופון דף 6 ב' כתוב:
"הכותב קל הקלים ודל מדלים שלמה בן יחיא אלעזירי ישצ"ו... ואשאל מהאל ירפא מכאובי וישיב את כאבי וירוח לי מעצבי אלי אבי".
ר' שלמה סעדיה עוזירי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בד'מאר בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום עם הדיין מרי שלמה בן אברהם מלאחי, על קבלת סכום של קצ"א ריאל לעניי העיר ד'מאר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. האישור מיום שלישי י"ח בניסן תש"ח (1948).
הקהילה היהודית בעיר ד'מאר היא מן העתיקות ביותר בתימן, וסמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה כשלוש מאות משפחות, אחת הקהילות הגדולות ביותר...
מרי אהרון עומיסי היה חכם בישוב קרית צפא בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר קרית צפא נמצא בנפת בני חושיש מצפון מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: עומיסי, תנעמי, מלאח, חמאמי, ד'מארי, קורט ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף עומיסי ומרי שלמה סעיד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...
מרי יוסף עומיסי היה חכם בישוב קרית צפא בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר קרית צפא נמצא נפת בני חושיש מצפון מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: עומיסי, תנעמי, מלאח, חמאמי, ד'מארי, קורט ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אהרון עומיסי ומרי שלמה סעיד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...
מרי יחיא עומסי היה מחכמי הישוב היהודי ג'רואח שבהרי צאעפאן, ליד מנאכ'ה במרכז תימן, באמצע המאה הי"ט.
הוא מוזכר בספרו של ר' יעקב ספיר, כי בשנת תרי"ט (1859) התארח בביתו של איש החסד מרי יחיא עומיסי, לאחר שפגשו בדרך מסוק אלרבוע - שוק יום רביעי. הוא מתאר אותו כעמוס בתורה ויראת ה' טהורה.
בית הכנסת היה בחצר ביתו, ביתו היה פתוח לרווחה לכל הפליטים והעניים אשר הגיעו עד פת לחם. רבים...
מרי יחיא בן יחיא עומיסי היה מחכמי העיר רדאע ושמש דיין בבית הדין של העיר הגדולה בשנת תר"ץ - 1930. יתכן, כי הוא מרי יחיא עומיסי הרב הראשי ליהודי רדאע בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, ואשר בשנת תר"ץ היה דיין צעיר (עיין באנציקלופדיה ע' 446). שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה שהעניק למרי שלמה מעברי בעיר רדאע בשנת תר"ץ - 1930. כתב ההרשאה לשחיטה ניתן ביום חמישי כ"ה בטבת ברמ"א - תר"ץ - 1930 וחתומים עליו: מרי...
מרי יחיא בן יחיא (יבי"ע) עומיסי נולד בעיר רדאע ביום שלישי ב' באייר תרנ"ה (1895).
למד תורה אצל אביו מרי יחיא בן שלום עומיסי וחכמי העיר (ע"ע הבא). עפ"י זמנו נראה, כי אביו היה זה שעמד בקשר עם חכמי צנעא בשנת תרמ"א (1881).
החל משנת תרפ"ט (1929) עמד בקשר עם חכמי צנעא מרי יחיא קאפח, מרי יחיא יצחק הלוי, שני הרבנים הראשיים, וכן עם הדיינים והחכמים מרי יחיא אביץ', מרי חיים קורח ועוד....