עומיסי, יחיא בן יחיא
מרי יחיא בן יחיא (יבי"ע) עומיסי נולד בעיר רדאע ביום שלישי ב' באייר תרנ"ה (1895).
למד תורה אצל אביו מרי יחיא בן שלום עומיסי וחכמי העיר (ע"ע הבא). עפ"י זמנו נראה, כי אביו היה זה שעמד בקשר עם חכמי צנעא בשנת תרמ"א (1881).
החל משנת תרפ"ט (1929) עמד בקשר עם חכמי צנעא מרי יחיא קאפח, מרי יחיא יצחק הלוי, שני הרבנים הראשיים, וכן עם הדיינים והחכמים מרי יחיא אביץ', מרי חיים קורח ועוד.
להערכתי, בשנת תרפ"ט (1929) נבחר לדיין בבית הדין ברדאע, בחברת מרי שלמה חתוכא ראב"ד, ומרי יחיא מַנִיה. לאחר פטירת הרב הראשי מרי שלמה חתוכא, נפל כל העול עליו, והוא שמש רב ראשי, וראב"ד ומורה רוחני, ואף שמש כראש הקהילה, ויצג את הקהילה כלפי השלטון המוסלמי. היה אחראי על גביית המיסים ועוד. עסק רבות בהצלת יהודים יתומים מידי השמד. העיר רדאע מהגדולות ביותר בתימן, שימשה נתיב חשוב בהברחת יהודים מצנעא וצפון תימן לכוון עדן.
הוא עסק גם בנושא העלייה לארץ, ובבעיות שהתעוררו בישובים הקטנים הסמוכים לעיר, כמו ביחאן, משרק ועוד. העיר רדאע היא עיר מחוז גדולה, וראש הקהילה היה אחראי אף על איסוף כספי המס לשלטון מאותם איזורים. הוא חתום על האישור לקבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל בשנת תש"ח.
ניתן לומר, כי מרי יחיא עומיסי היה הדמות המרכזית בכל מחוז רדאע בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
מתורתו ידועים לנו מספר חיבורים:
א) @44שו"ת גנזי חכמים@55 - אחד הקבצים הגדולים ביותר של שו"ת שיש בידינו מתימן, ובו שאלות ששאלו חכמי העיר רדאע את חכמי צנעא החל משנת תרמ"א (1881) מתקופת אביו ועד לעלייה לארץ. חלק גדול מהשו"ת פורסם ע"י יהודה לוי נחום בספרו מכמנים, חלקו ע"י אישים שונים, וחלקו נמצא בידי אחיינו שלמה עמיהוד מבת ים, שאף הוציא לאור ספר שלם לזכרו.
ב) @44לקוטי שושנים@55 - השלמות לספרו של אביו מרי יחיא בן שלום עומיסי. שם הספר ילקוט רועים.
ג) @44קול בוכים@55 - הספדים וקינות שהספיד חכמים ויהודים בימי חייו.
ד) @44משיב נפש@55 - ספר העוסק בסדרי הלימוד באזכרה לנפטרים, פרקי משניות, תהילים, הלכות הרמב"ם. חובר בשנת תרצ"ט (1939).
הוא אישית כתב הסכמה לספר בכ"ב באלול תש"ל. הספר יצא לאור במהדורת צילום בירושלים ע"י יוסף חסיד.
אחיינו שלמה עמיהוד הוציא לאור את הספר פעולות צדיק - העוסק בדברים לזכרו ובתיאור פעולותיו בתימן, החל ממסמכים, תשובות, תקנות, רשימות משלמי המס שהיה אחראי לגבייתם מרדאע וכל הישובים שבאזור. ע
לה לארץ בשנת תשי"ב (1952), והוא בין היהודים האחרונים שעלו מתימן. התיישב בראשון לציון. סירב לקבל תפקיד רשמי בארץ, ולמרות זאת היה המנהיג הבלתי מעורער של יוצאי מחוז רדאע והסביבה.
נפטר בראשון לציון ביום שלישי כ"ה בשבט תשמ"ו (1985).