ר' עמר בן סעדיה העתיק את ספר ילקוט דוד בישוב גבל עמר במאה הי"ט. הוא חי בישוב קרית אלחיזי, והתפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים בישובים השונים. לא ידועה שנת הכתיבה.
בכה"י קנ"ח דפים, בהם העתיק את הספר ילקוט דוד לר' דוד בן נפתלי קירץ פוזנר. העתיק עפ"י מהדורת הדפוס. נכתב במימון ר' שלום יצחק.
בקולופון כתוב:
"נשלמה... (יו)ם שני דהוא תמניא יומין לחדש תשרי שנת ב במאתא גבל עמר... על שם...
ר' עמר בן סעדיה בן עמר העתיק סידור לסוכות, הושענות ושמחת תורה במאה העשרים עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
כה"י נמצא בקנדה וסרט הצילום אינו בארץ, ולכן אין בידי להוסיף פרטים, בנוסף על הכתוב בקטלוג של ספריית אוטובה, שהכין יהודה רצהבי.
ר' יוסף בן אהרן עמר נולד בצנעא בשנת ת"ר (1840) בערך. הוא מונה להיות חכם באשי בצנעא בזמן שלטון הטורקים בתימן בשנת תרמ"ט (1889), לאחר פטירת מרי שלמה קארה. הוא החליף בתפקיד את מרי יוסף בן שלום בדיחי שהתפטר כעבור זמן. אז הופרדו שני התפקידים, הרב הראשי עסק בתחום הרוחני-תורני, ואילו החכם באשי עסק, למעשה, בתפקיד העאקל - יצוג הקהילה בפני השלטון ואחראי על גביית כספי המס.
הרב עמרם קורח מתארו...
מרי יוסף בן אהרן עמר נולד בצנעא בשנת תרע"א (1911). בילדותו למד אצל מלמדי תנוקות, מגיל י"ב שנים למד אצל גדולי הלמדנים וחכמי התלמוד בצנעא: מרי יחיא קאפח, מרי יחיא אביץ', מרי שלום קורח ומרי רצון-רצ'א צארום.
קודם להקמת המדינה בשנת תש"ד (1943) עלה לארץ עם משפחתו והתיישב בירושלים. התפרנס מהיותו סופר סת"ם ומכתיבה עד לפרישתו לגמלאות ממשרד הדתות.
לפרסום הגדול זכה בזכות מפעל חייו: @...
מרי יחיא עמר היה מחכמי העיר שיבאם שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. יש להעריך, כי נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא מוזכר כרבו של מרי שלמה עמר, מנהיג יהודי שיבאם בדור העלייה לארץ.
לדעת עמרם עוזרי מרי יחיא עמר היה רבו ודוד של מרי שלמה עמר, והוא כנראה חמיו של סבו - מרי ישראל עוזרי רב העיר בית עד'אקה, שכן ר"י עוזרי התחתן עם ג'זאל בת מרי עמר מהעיר שיבאם.
מרי יחיא בן משה עמר היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. נולד, כנראה, בצנעא בסוף המאה הי"ח.
הוא חתום עם חכמי צנעא בחודש אלול שנת תקצ"ב (1832) בדיון המשפטי בענין ירושת עואץ, נושא אשר העסיק את בתי הדין בעדן ובצנעא, החל מתשרי תקע"ג (1812) עד שנת תקע"ד (1834). הוא חתום רק על התשובה משנת תקצ"ב (1832), ואיתו חתומים הדיינים והחכמים: מרי דוד צאלח הדיין, מרי יחיא כהן הדיין, מרי יחיא אביץ...
מרי סעדיה עמר היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. הוא ידוע מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.
ראשית, בה' בכסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס הסכם בין יוסף בן סעיד חריר לבין משה בן עמראן עאשרי, לגבי חנות ששכר משה. החנות המושכרת נמצאת בסמוך לשלמה בן מרי סעדיה עמר.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנה יוסף בן סעיד אלחריר שיש אצלו קרוש למוסי' בן עמראן אלעאשרי. ומוסי' קנה שהחנות שעל...
מרי סעדיה בן דוד עמר היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
פיוט שכתב נמצא בכתב יד מן המאה הי"ט, ובו לקוטים בהלכות שחיטה, וכן פיוטים ממרי שמעון שבזי בנו של מרי שלום שבזי כנראה.
מרי סעדיה עמר מוזכר גם בספרו של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל, אשר חי בצנעא, וכתב את ספרו בין שנת תקצ"ה (1835), לשנת תרי"ז (1857). הוא מוזכר בספר בלי שם אביו דוד, ויש להניח שמדובר באותו חכם. וא"כ, יש...
ר' סעדיה בן עוגאן הלוי עמר העתיק סידור לשלושה רגלים בעיר צעדה, בצפון הרחוק של תימן במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה.
הסידור כולל את ההגדה של פסח ומנהגים המאפיינים את שאר אזורי תימן, ובהם שילוב בין מסורת תימן למנהגי השאמי וספרד.
בפתיחה לסידור כתוב:
"סידור לשלושה רגלים... וברכת רבים כפי מנהגינו אנו הק"ק צעדה תצדי ותחרוב... והכותב סעדיה בן מ"ו א"א עוגאן בן משה בן...
מרי סעדיה בן שלום הלוי עמר נולד בצנעא בשנת תמ"ב (1682). לא ידוע עליו פרטים ביוגרפיים. ידוע, כי בשנת תע"ה (1715) מונה לדיין בהרכב של מרי שלום בן עמרם הלוי חמדי ראב"ד, והדיין השני מרי יוסף בן סעדיה בשארי. הוא שמש דיין שלישי. זהו הרכב בית הדין הקבוע השלישי לאחר גלות מוז"ע.
הוא חתום על פסקי דין עד שנת תצ"ה (1735), ולאחר שנה זו לא נמצאו חתימותיו, למרות שנפטר כ"ב שנים מאוחר יותר.
שמו...