מרי שלום עואץ' היה מחכמי העיר עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. בשנת תש"ד - 1944 התארגנו שלוש קבוצות עולים מצפון תימן: ברט, צעדה וחיידאן. בהגיע קבוצת העולים לעיר ביצ'א בדרום מזרח תימן, קצה שטח השיפוט של האימאם, נשלח מרי דוד צדוק הלוי, הרב הראשי ומנהיג הקבוצה, לעיר עדן, אל מרי שלום עואץ' כדי לסייע לקבוצת העולים. מרי שלום עואץ' סייע לעולים, והבטיח למלווה שישלם לו סכום גדול של שבעה ריאל לכל יהודי...
חכמי תימן
תצוגת 71 - 80 מתוך 273
מרי שלמה עואץ נולד בעיר רדאע בתחילת המאה הי"ט כנראה. הוא שמש דיין שלישי בשנת תרי"ג (1853), להערכתי, עם ראב"ד מרי סעדיה צ'אהרי ומרי שלום עומיסי-מניה.
הוא האריך ימים, כנראה, וברשימת חברי בית דין שמו מופיע בשלושה הרכבים. בהרכב נוסף, להערכתי, משנת תרכ"ח (1868) הוא מוזכר כדיין שני עם מרי שלום עומיסי-מניה ראב"ד, ומרי אהרן שלום. בהרכב נוסף משנת תרמ"ג (1883) להערכתי, הוא מוזכר כדיין ראשון ושמש...
בבי': ספיר, דף ק"ח, ב'; ר"י עומיסי, הקדמה לספר משיב נפש.
ר' שלמה בן שלמה עואץ העתיק דיואן שירים בשנת תרנ"ה (1895). לא ידוע מקומו.
בבי': כת"י לונדון 10736 - 8051.
ר' עובדיה בן שלום העתיק קובץ חיבורים במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו.
בכה"י קי"ב דפים. הקובץ הוא דיואן שירים, צ"ט שמות המפורשים "לעלי אבן טאלב", הגדה של פסח, סגולות וקמעות ועוד. יתכן שחלק או כל כתב היד נעתק ע"י סופר אחר. שמו מוזכר במשפט "צ"ט שמות המפורשים שכתב עבדיה בן שלום לעלי אבן טאלב".
בבי': כת"י מונטריאול א' 135 - 40722.
ר' אברהם בן שלום עוגאן העתיק את ספר ההפטריות לכל השנה בשנת תקצ"ד (1834). לא ידוע מקומו.
בכה"י ע"ה דפים. פסוק מקרא פסוק תרגום, ונכתב במימון ר' יוסף בן סעדיה. התפרנס מלימוד תורה לתינוקות.
בקולופון כתוב:
"נשלמו ההפטריות שלכל השנה בעזרת שוכן מעונה השב"ה יציל כלל עמו בית ישראל ויצילנו. ונשלמה זאת ההפטרה ביום ה' דהוא כ"ז לחדש שנת בקמ"ה (לשטרות) דהוא שנת התקצ"ד (1834) סדר אנכי...
בבי': כת"י מונטריאול א' 259 - 40705.
ר' סעדיה בן משה הלוי עוגאן העתיק את הספר פרקי רבי אליעזר במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו. בכה"י ס"ב דפים. עפ"י דבריו בשער כה"י, יתכן ושם אביו הוא עוגאן, ולא שם משפחתו.
בשער כה"י כתוב:
"הכותב סעדיה בן מו' עוגאן בן משה בן שלמה הלוי יצ"ו".
בבי': כת"י מונטריאול א' 163 - 40596.
בספר מעשה רוקח מובאים קובץ חידושי גאונים קדמונים, ושם מוזכר חכם בשם עודד "התימני". קשה לדעת מי הוא אותו חכם, ומהי תקופתו ומקומו.
יש להעריך כי נולד בתימן, וכי יצא למצרים או לא"י כמו רבים מיהודי תימן וחכמיה, או אולי שהה באחת מארצות המזרח התיכון.
בבי': ר"י רצאבי, נר יאיר, ע' קע"ו.
בקובץ הלכות שחיטה מן המאה הי"ז, מצאתי את שמו של ר' עודד בן אברהם.
בכה"י ס"ד דפים, שהועתקו ע"י שני סופרים. בכה"י הלכות שחיטה לרמב"ם, פירוש להלכות שחיטה, עשר אותות ורעיא מהימנא.
את מ"א הדפים הראשונים העתיק ר' זכריא בן סעדיא, בישוב "גוב מן קרא לחמא" שבמחוז רחבה בשנת תכ"ו (1666) כנראה.
את שאר הדפים העתיק, כנראה, "ר' עודד בן אברהם יש"ל". יתכן כי חי באותה שנה ובאותו אזור...
בבי': כת"י בהמ"ל R1276 - 43310.
ר' עודד בן יוסף העתיק סליחות לימים נוראים במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו.
בכה"י קט"ז דפים, ובהם סליחות ליו"כ, סליחות רס"ג, סדר העבודה לראב"ע - הנוסח הקדום בתימן, נוסח הרחמים, ומפתחות לסליחות בדפים 116-115. נכתב במימון ר' מנצור בן יצחק.
בקולופון דף 62 כתוב:
"תם ונשלם שבח לאל בורא עולם, תמו הסליחות... נכתבה זאת הסליחות על שם דאתעסק בה חוטר שמו, יהי אלהיו...
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קכ"ח.
מרי עודד בן יפת נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא שמש ראב"ד בישוב בעדאן שבדרום תימן, כנראה, במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא העתיק את הספר מפי חכמים, אשר חיבר מרי אברהם בן דוד הלוי מעיר אלצ'אלע.
בקולופון חלק א' כתוב:
"ספרא זעירא וחלשא עודד בן לא"א מו' יפת... נכתב זה הספר לתשובת אדוני מ"ו זכריה הי"ו בחדש אייר שנת בר"ח (תרנ"ד - 1894)".
בקולופון חלק ב' כתוב...
בבי': בר מעוז, בית תפילה, ע' 257; כת"י ירושלים 2699°8.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »