מרי יחיא בן שלום עומיסי נולד בעיר רדאע, להערכתי, באמצע המאה י"ט. הוא אביו של מרי יחיא בן מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי לרדאע בדור העלייה לארץ.
הוא שמש ראב"ד בעיר בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. בספר משיב נפש שכתב בנו, מפורטים שמות הדיינים בעיר מבלי לציין את שנות פעילותם. הוא מופיע בשני הרכבים, ולהערכתי, שימש בהרכב הראשון משנת תרנ"ח (1898) עפ"י הסדר הזה: מרי אהרן שלום, מרי שלום צאלח...
ר' משה עומיסי הוא בנו של החסיד מרי יחיא עומיסי מג'רואח שליד מנאכ'ה, אשר אירח בשנת תרי"ט (1859) את ר' יעקב ספיר ואת אחיו ועוזרו של הרב הראשי מרי שלמה קארה. הוא חי בישוב ג'רואח, ובשנת תרי"ט עסק במסחר עם אביו.
הוא חתום על כתובה בשנת תרל"ח (1878) עם ר' יוסף בן שלום שרפי, על כתובת יוסף בן סעיד ולולוה קאפח. סביר מאוד ששניהם שמשו מנהיגים בישוב בשנה זו.
מרי סעדיה עומיסי היה חכם בישוב רבוע בתחילת המאה העשרים. העיירה רבוע נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ותשע משפחות בערך: עומיסי, מחפוץ', תנעמי, צג'יר, חאפדי, חנש, חגבי, אסוד ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי חיים משה, מרי שלמה משה, מרי שלום דאוד, מרי משה אהרון ומרי דוד מחפוץ'.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים...
מרי עואץ בן מוסא-משה עומיסי היה דיין בישוב גובאן, מרחק יום הליכה ממזרח לדמת במאה הי"ט.
הוא ידוע ממכתב, אשר שלח לאברהם עתיק מכפר אלקאימה שבמחוז אפל עמר, ובו הוא מזמין אותו לדין תורה בענין הסכסוך שבינו לבין בני דודו. במכתב הוא מבקש פרטים גם על שריפת כל תבואת אברהם עתיק.
מרי צאלח בן מרי זכריה עומיסי נולד, כנראה, בעיר רדאע בתחילת המאה העשרים. הוא היה שוחט ובודק בעיר עדן בשנים שלאחר העלייה הגדולה.
הוא ידוע לי מתוך מכתב שכתב לשליח העלייה בר"ח שבט תשי"ד (1954), מספר שנים לאחר העלייה הגדולה. במכתב הוא מבקר את דרך הטיפול של ועד הקהילה בעדן בהעלאת שארית היהודים שעוד נותרו בעדן. מכתבו נושא את הכתובת עדן רח' מספר ג' בית מס' 86/260.
מרי שלום עומיסי-מַנִיה היה דיין וראב"ד בעיר רדאע באמצע המאה הי"ט. הוא מופיע ברשימת הדיינים שרשם מרי יחיא עומיסי הרב הראשי של רדאע בדור העלייה. הוא אינו מפרט את השנים, ובהסתמך על הרכבי בית הדין אני מעריך, כי שימש דיין שני בשנים תרי"ג-תרכ"ט (1853-1869), עם ראב"ד מרי סעדיה צ'אהרי ומרי עוץ' שלמה. בשנת תרכ"ט (1869) בערך נפטר מרי סעדיה צ'אהרי, והוא שמש ראב"ד עם מרי עוץ' שלמה ומרי אהרן שלום.
...
מרי שלום בן שלמה עופרי - אבו סת, נולד בשנת תרנ"ד - 1894 בערך, בכפר גמימה הסמוכה לעיר אלשהארה שבמחוז* חאשד, בצפון מרכז תימן, ממערב לערים כ'מיר ומהאצר. כנויו אבו סת נוסף על שום שש אצבעות שהיו בידו. בכפר חיו כעשר משפחות יהודיות.
למד תורה בילדותו כמקובל, וביום שני כ"א בתמוז ברכ"ב - תרע"א - 1911 בהיותו כבן י"ז שנים, הוסמך לשחיטה ע"י רב הקהילה או רב אזורי מרי סעיד בן סעיד עואץ' (צילום המסמך...
מרי שלום בן יחיא עופרי היה מחכמי הישוב מדאיר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. העיירה מדאיר נמצאת במחוז חאשד, ליד העיר קפלה, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ואחת משפחות בערך: עופרי, מוטף, נגאר, סלאב, אשול, חמאמי, מסעוד, סוכיתל, מהאצרי, מנס ועוד. חכם נוסף בתקופה זו: מרי יחיא מהאצרי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח...
ר' שלום עופרי נולד בשנת תרפ"א - 1921 בערך, בכפר גמימה שליד העיר שהארה במחוז חאשד, מצפון לצנעא, וממערב לערים כ'מיר ומהאצר. אביו, מרי שלום בן שלמה עופרי היה, כנראה, מנהיג הקהילה, עיין ערך הבא.
עלה לארץ בעלייה הגדולה במרחשון תש"י בהיותו בן כ"ח שנים. תחילה גר עם משפחתו במעברת ראש העין, לאחר מכן בכ'רבת אלוז שליד הקסטל בדרך לירושלים, מעברת כסלון, ולבסוף התיישבה המשפחה בעיר רמלה.*
הוא...