מרי משה בן יוסף עוזרי כתב מדרש לתורה, לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. כה"י מן המאה הט"ז עפ"י הערכה, וכנראה שחי בתקופה זו, ואולי אף קודם לכן.
בכה"י קצ"ד דפים, ובהם מדרש במתכונת מדרש הגדול, בראש כל פרשה פתיחה פיוטת מוחרזת. בשולי הגליונות פירושים קצרים בעברית ובערבית. ידועים שני כתבי יד מחיבור זה.
ר' סעדיה עוזרי היה ראש הקהילה היהודית בישוב ת'לא, מצפון מערב לצנעא. לא ידוע זמנו ומקומו, ולהערכתי, חי במאה הי"ט - כ'.
מרי סעדיה עוזרי - עזירי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי כ' באב בפ"ט - תקל"ח - 1778 נכתב בפנקס, כי שלום בנו היה שליח בית דין למסירת גט שכתב משה בן מרי יהודה מוושר, לאשתו מלאח בת שלום מוושר.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש מוסא בן מ"ו יודא אלמוושר את אשתו מלאח בת סאלם אלמוושר בגט שליחות. והשליח סאלם בן מ"ו סעיד אלעזירי. יום ה' כ' אב...
מרי סעדיה בן יוסף עוזרי נולד בצנעא בשנת תרכ"ט (1869) למשפחה אצילה ומיוחסת בצנעא. למד תורה אצל מרי יוסף ובנו מרי חיים קורח בבית הכנסת שרעבי בצנעא, ובהמשך בבית מדרשו של גיסו (בעל אחותו) מרי שלום חבשוש, מחבר שושנת המלך וקרבן העדה, בבית הכנסת כוחלאני בצנעא. בלילות למד תורה בבית המדרש של מרי שלמה צובירי. למד שירת קודש אצל מרי אהרן הכהן.
נשא לאשה את בתו של הדיין מרי דוד מנזלי, אך אשתו וכל...
ר' סעדיה בן יחיא עוזרי העתיק דיואן בישוב סוק צ'ראב שבמרכז תימן בשנת תקפ"ה (1825). יתכן והוא אביו של מרי יחיא בן סעדיה עוזרי (ע"ע). בכה"י קנ"ו דפים, ובהם שירים רבים בעברית ובערבית, ובסופו ברכות טעמים ודינים אשר נכתבו ע"י שני מעתיקים שונים. בראש כה"י הקדמה מר' "יהודה בן ליוסף גזפאן" משנת @44קול@55 ברמה נשמע לשטרי (תקפ"ה - 1825).
בקולופון כתוב:
"נשלם זה החפץ... יום ה'... ששה...
ר' עודד בן יוסף עוזרי העתיק במאה הי"ח בישוב אלגדס שבדרום תימן, שני חיבורים: קובץ ספרי שחיטה בשנת תקכ"ט (1769), וסידור בשנת תקל"ז (1777). התפרנס מהעתקת ספרים. נכדו הוא ר' זכריה בן משולם עוזרי, כנראה (ע"ע), המכנהו "בר' כבוד מ"ו עודד בר יוסף בר סעדיה בר משה המכונה עוזרי".
כה"י הראשון הוא קובץ בשחיטה, ובו ספרו של ר' משה וינטורה ימין משה, הספר זכרון לבני ישראל לר' אברהם ברוך מזרחי, הספר...
מרי שלום עוזרי היה חכם במרכז תימן ואולי אף בצנעא באמצע המאה הי"ט כנראה.
הוא מוזכר בספר חפץ דוד שחבר מרי דוד בן שלום גמליאל, ובהערותיו לשירי הדיואן. שם הוא כותב: "שלום עוזרי נר"ו (נטריה, רחמנא ופרקיה)".
משמע, שהיה בחיים בזמן כתיבת הספר. לא ידוע מתי במדויק כתב מרי דוד את ספרו, והתאריכים המוזכרים בספר הם תקפ"ד - תרל"ז (1824-1877), ולכן אני מעריך, כי מרי שלום עוזרי חי באמצע המאה הי...
מרי שלום בן אברהם עוזרי נולד בעיר מנאכ'ה שבמרכז תימן, בדרום מערב לצנעא, ביום שישי כ"ט באב תר"ן (1890).
הקהילה היהודית במנאכ'ה היתה מן הקהילות החזקות והגדולות ביותר בדורות האחרונים. היה קשר חזק מאוד בינה ובין צנעא, ורבים מיהודי העיר היו תושבי צנעא.
למד תורה אצל מרי יחיא קהלאני - רב העיר, ואצל מרי תנעמי בן שלום תנעמי, רב הישוב מצ'מאר הסמוכה. לאחר נשואיו נדד עם משפחתו לצנעא, ולמד...
מרי אברהם ערוסי אשר חי במאה הי"ט-כ' כתב על שלושה צדיקים בעלי צדקה מפורסמים שהיו בזמנו, וביניהם את מרי שלום עוזרי מהעיר סדה בדרום תימן. יתכן ומדובר בצדיק אחד אשר תרם עשרות ספרים לבית הכנסת, ואשר נפטר בב' במרחשון תר"מ (1879) (ע"ע קודם). כיוון שר"א ערוסי נולד בשנת תרל"ט (1878), יתכן ומרי שלום עוזרי שהוא מזכיר אינו מרי שלום בן יוסף עוזרי, אלא צדיק נוסף מהעיר סדה, ואשר נפטר בתחילת המאה העשרים כנראה...
ר' שלום בן יוסף עוזרי חי בעיר סדה שבדרום תימן במאה הי"ט. הוא מוזכר באחד מכתבי היד, כי תרם את ספר שתילי זתים, וכן שלושים ושנים ספרים נוספים לבית הכנסת בישוב. כמות של ל"ב ספרים הוא עצומה בתימן ויקרה במיוחד, והדבר מצביע על מצבו הכלכלי הטוב כנראה, וכן על חסידותו וצדיקותו. קשה לדעת האם תרם את הספרים או אף העתיקם.
הספר שתילי זתים הוא פירוש שחיבר מרי דוד משרקי לשו"ע טור או"ח, והסופר העתיק עפ"...