מרי עואץ עוקבי נולד בסוף המאה הי"ט כנראה, והיה דיין בישוב עותמת אלזילה, שבמחוז אנס בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא שימש בדיינות עם מרי שלום הלוי אלמשרס - ראב"ד, והדיין השלישי מרי יחיא מקהילת אלג'ב הסמוכה.
בנו זכריה נולד בקהילת ינצ'ם בשנת תרס"ח (1908), והתפרנס ממסחר זעיר - חנוני. בן נוסף מרי שלום היה חבר בית הדין ועאקל-ראש הקהילה (ע"ע הבא).
הקהילה היהודית בישוב מנתה כשלושים...
מרי שלום בן מרי עואץ עוקבי נולד בשנת תרע"ח (1918) בערך. אביו מרי שלום היה דיין שני בעיר (ע"ע קודם). הוא היה דיין בישוב עותמת אלזילה שבמחוז אנס לא הרחק מהערים מעבר וד'מאר. הוא שימש גם ראש הקהילה - עקאל, הממונה על יצוג הקהילה כלפי השלטון המוסלמי ואיסוף כספי המס לשלטון - אלג'זיה. התפרנס ממסחר.
מרי יחיא עורקבי נולד בשנת תרנ"ה (1895) בעיר רדאע. הוסמך לרבנות ע"י מרי שלמה צ'אהרי ומרי יחיא בסיס. היה מראשי הקהילה משבעה טובי העיר. עסק במסחר בישובים השונים, וסירב להשתמש בכתרה של תורה. היה מקורב לתנועת הדרדעים בתימן.
בשנת תש"ט (1949) עלה לארץ בעלייה הגדולה, שהה במחנה עין שמר, ומשם נשלח למושב פדוים שבנגב. המקום לא מצא חן בעיניו, ויצא לחפש מקום אחר להתיישב בו, עד שמצא כפר ערבי נטוש ליד...
מרי חיים אלעורר היה מקובל וצדיק בכפר שעב שועיב שבמחוז שרעב, במאה הי"ט-כ', עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק.
מסופרים עליו שני מעשי ניסים. היו שנות שובע בכפרו ובמחוז שרעב, והיתה נטייה לזלזל באוכל. הגיעו שבע שנות הרעב בעקבות הבצורת הגדולה, ומרי חיים ארגן טכס מיוחד לתפילה מיוחדת. התוודו בשעת המנחה של יום כפור, ומיד כשסיימו את התפילה ירדו גשמי ברכה, ומאז הפסיקו לזלזל באוכל.
נס שני,...
מרי חסן בן חסן עותמה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב עותמה, שבדרום תימן, באמצע המאה העשרים, סמוך לעלייה הגדולה.
שימש דיין בקהילה ואולי אף רב הישוב. הוא חתום על מכתב בקשת סיוע לשליחי העלייה, יחד עם חברי בתי הדין של הישובים עוזלה, נאדר ועוד. המסמך אינו נושא תאריך, ולהערכתי, הוא נכתב בשנת תש"ו (1946) בערך.
ר' זכריה בן יוסף בן סעדיה בן שלמה עזאני היה סופר פורה, וחי ברדאע במאה הי"ז.
עד כה מצאתי חמשה כתבי יד, אשר העתיק בעיר, בשנים ת'-תמ"ז (1640-1687). הוא העתיק פעמיים את סידור חידושין לר"י ונה, פעמיים את מדרש הגדול ופעם אחת את ספר הזוהר. התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים.
כה"י הראשון (כת"י בהמ"ל 260) הוא מדרש הגדול לחומש ויקרא, אשר העתיק בשנת ת' (1640). בכה"י קס"ה דפים. נכתב במימון ר'...
מרי סעדיה עזאני חי, להערכתי, במאה הי"ח במחוז אנס או רדאע. שמו ידוע לנו מתוך החיבור לתורה בשם @44אבקת רוכל@55 - שהוא לקוטים לתורה בדרך הפרד"ס. במספר כתבי יד החיבור מיוחס אליו, אך יהודה רצהבי טוען, כי את החיבור כתב מרי שמריה בן חלפון יאפעי. התאריך הקדום ביותר, הידוע לי, המייחס את החיבור למרי סעדיה עזאני הוא משנת תקע"ב (1812). כה"י זה הוא תאג' עם לקוטי פרשנים בשולי הדפים. ר' משה בן יוסף הלוי...
ר' סעדיה בן שלום עזאני היה, כנראה, מנהיג באמצע המאה הי"ט. לא מוזכר מקומו, ועפ"י שם משפחתו אני מעריך, כי חי באזור רדאע או אנס, שם מצאתי את משפחת עזאני.
הוא ידוע לי מתוך כתב יד ובו שטר, מיום ג' כ"ח בשבט בקנ"ז לשטרות (תר"ן - 1846). על השטר חתומים ר' עודד בן שלום נבאת ור' סעדיה בן שלום עזאני. השטר נכתב לחמאמה בת סעדיה עורקבי ונסים בן צאלח נקאש.
ר' צאלח יחיא עזאני היה מהאנשים הנכבדים ברדאע בשנת תרפ"ח (1928). הוא חתום על כתובה עם ר' שמעון נסים מרחום לזוג סאלם בנדואד וצ'ביה עורקבי.
הוא לא מוזכר ברשימת הדיינים בעיר ואף לא מבעלי התפקידים הרשמיים בעיר. יתכן והוא חתום בתור עד בלבד.