עוזרי, שלמה בן חטר
חכם - מרכז תימן, מאה י"ז
מרי שלמה בן חטר עוזרי כתב קינה על הגלות לאזור כמראן בשנת תכ"ט (1669).
גלות זו הייתה המשך לארועי השבתאות בתימן בעקבות אוירת המשיחיות, ובשנת תכ"ז (1667) נגזרו גזירות דתיות על היהודים. ר' סעדיה בן דוד הלוי חמאמי מתאר את המצב לאחר הקולופון, בו העתיק את התורה בשנת תכ"ט (1669).
מרי שלמה עוזרי לא היה פיטן, אך מסערות לבו כתב ותיעד בשנת תכ"ט (1669) את הגלות לכמראן. הוא מתאר את גזירות המלך המוסלמי להעביר את ראשי הקהל וחכמיו על דתם, ומשסירבו הוקיעם בשמש שלושה ימים עירומים, כלאם שלושה חדשים, ובסוף הוליכם לגלות כבולים בשרשראות של ברזל.
יש להניח כי חי באחד הישובים במרכז תימן.
בבי': רצהבי, ספונות ספר שני, ע' רצ"א; טובי, עיונים במגילת תימן, ע' 124; טובי, מכתביהם, ע' 52-51; בר מעוז, בית תפילה, ע' 81.