ר' עודד בן ישע העתיק או מימן העתקת תאג' עפ"י הערכה במאה הט"ז-י"ז. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.
בכה"י שצ"ט דפים, עם מסורה גדולה וקטנה ומחברת התיגאן, ובשולי הדפים פירוש כולל גמטריאות ורמזים. בראש כה"י סדר המצוות בתורה בערבית מאת אלואל - ר' דוד בן חיים הלוי לפי סדר המצוות ברמב"ם.
בכה"י רשימת "ייחוס הצדיקים שבארץ ישראל ובתי כנסיות שבדמשק". בסוף המסורה "שיר... במעלת אדוני עודד בן ישע...
מרי עודד בן ישע - מעוצ'ה בן גיאת, היה ידידו של מרי יחיא אלצ'אהרי, מגדולי חכמי מרכז תימן במחצית השנייה של המאה הט"ז. נראה, כי אף הוא חי במרכז תימן בתקופה זו. הוא ידוע מספר המוסר שכתב ר"י אלצ'אהרי.
מרי עודד נאסר עמו כתוצאה של מלשינות. לאחר שהות מסוימת הוא שוחרר, ויריביו נכלאו במקומו.
ידוע על שני בנים, האחד בשם שלמה, ובן נוסף שנפטר. יתכן, והוא ר' עודד מהערך הקודם.
ר' עודד בן מתנא היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב צ'אהרה, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. יתכן והיה ראש הקהילה או גזבר.
הוא חתום על קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. סכום הסיוע הוא נ"ד ריאל, והתאריך י"ב באדר א' תש"ח (1948). הוא חתום יחידי "הצבי עודד ב' מתנה ס"ט ממאתא אלצ'אהרה יע"א".
מרי עודד בן סעדיה היה, כנראה, דיין בישוב אעבר צ'אפדה במאה הי"ח.
הוא חתום על מכירת תאג' ביום ראשון, ו' בניסן במ"ד לשטרות (תצ"ג - 1733), וחתומים עמו עפ"י הסדר: מרי ישועה בן סעדיה חראזי, מרי שלום בן משה עזירי, מרי עודד בן סעדיה ומרי שלמה בן סעדיה לוי.
התאג' נכתב ע"י הסופר המפורסם ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה, בצנעא בשנת רמ"ה (1485). התאג' נמכר מספר פעמים, ובשנת תצ"ג (1733) נקנה ע"...
מרי עואץ-עודד בן סעדיה היה דיין בבי"ד של הישוב די סופל שבמחוז שרעב, בתחילת המאה העשרים.
הוא חתום על אגרת מיום ג' בכסלו תרע"ג (1913), אשר נשלחה לשליח העלייה יבניאלי, לר' בנימין ולרב אברהם קוק. באגרת הם קובלים על הגלות והשנאה ליהודים, גזל ממונם וקפוח פרנסתם ומבקשים סיוע. על האגרת חתומים דיינים מבתי דין של הישובים: עודן, תעזייה ודי סופל. הוא חתום שני ברשימת בי"ד של הישוב. ראשון החותמים...
מרי סעדיה בן משה עוזרי כתב קובץ העוסק בהלכות שחיטה, תפילות ובקשות, במאה הי"ט, כנראה, במרכז תימן. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
בכה"י נ"א דפים, בעברית ובערבית ובהם בקשות שונות, ואחת הבקשות מאת "סעדיה בן משה עזירי יצ"ו", "סעיד מנצורה", "תפילת הבחורים ות' ר' ישמעאל כהן גדול".
ספרו העקרי הוא @44שערי זביחה@55, העוסק בהלכות שחיטה. הספר מכונה גם קצור הלכות שחיטה. בכה"י כ"ג דפים,...
ר' סעדיה בן שלמה עוזירי היה, כנראה, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר חמדה שבמרכז תימן בשנת שנ"ב (1592).
הוא חתום ראשון על "שטר פשרה... הסמוכין שבארץ ישראל" בשנה זו, ואחריו חתום ר' יעקב בן שלמה. השטר נכתב לדוד בן עואץ.
יתכן ושימשו דיינים בקהילה.
מרי אברהם בן משה עוזירי היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא בסוף המאה הי"ט. נולד, כנראה, בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא היה מרבותיו המובהקים של מרי רצון-רצ'א צארום. צנוע וענו היה, וסירב שיכנוהו מרי, למרות היותו מגדולי החכמים בישיבה.
עסק לפרנסתו כחמש שעות בלבד במשך היום בשעות הצהרים, לאחר גמר הלימודים בישיבה בצהרים, וחזר ללמוד בערב ובלילה. הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה.
עפ"י הידוע, נפטר...
ר' אברהם בן סעדיה עוזרי העתיק או שמימן העתקת תורה במאה הט"ו-ט"ז. לא ידועה שנת העתקה ומקומו. בכה"י שע"ד דפים, עם מסורה קטנה וגדולה בלי מחברת התיגאן.
בקולופון כתוב:
"נכתבה... על שם אברהם ש"צ בר' סעדיה ש"צ ר' רי"ת הידוע אלע(זירי)".
ר' אברהם בן שלום עוזרי העתיק את סידור הגדול של מהרי"ץ, עץ חיים, בשנת תרכ"א (1861). לא ידוע מקומו, ולהערכתי, חי במרכז תימן.
בכה"י קפ"ה דפים, הכוללים את הקדמת מהרי"ץ. בשער הסידור "סדר הברכות והתפלות כמנהגינו הק"ק צנעא וכל ערי תימן יע"א", וכן תפילות החול, שבת ומועדים, כולל חלקים שמהרי"ץ לא העתיק בסידורו, כמו: מסכת יומא, מעמדות - קריאה בתורה לחגים, הפטריות ועוד. עיבור השנים כולל לוח שנים...