ר' יצחק, ידוע מקטעי הגניזה, כי היה תורם קבוע לישיבת א"י במאה הי"א-י"ב. לא ידוע שם אביו ומשפחתו, ולא ידוע מקומו בתימן.
ראש הישיבה שלח לו ברכות. נראה, כי הייתה במשפחתו מסורת של תרומות, ובקטעי הגניזה כתוב כי גם בנו, מרי כלפון בן יצחק, היה יודע ספר ותורם קבוע. מקטעי הגניזה נראה, כי בשנת דתתצ"ב (1132) היה עדיין בחיים.
נפטר, א"כ, לאחר שנת ד'תתצ"ב (1132).
ר' יצחק העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת תע"ג (1713). לא ידוע שם אביו, משפחתו ומקומו.
בכה"י ע"ט דפים, ובו הלכות שחיטה לרמב"ם, ובשולי הדפים פירוש ענייני בעברית ופירוש מילים בשפה הערבית יהודית המכונה "פירוש הגרי".
בקולופון כתב היד הצלחתי לזהות את המילים הבאות:
"למען שהו ימחול לי... מה ששגיתי... אני הקטן הצעיר והשפל יצחק ב... ג"ק המכונה... והשלמתיו באלול שנת תע"ג (1713) לחיין...
ר' יצחק העתיק סידור בשנים תקכ"ח-תק"ל (1768- 1770) בישוב קרץ אלחג'ל. שם אביו מחוק בקולופון ואינו ידוע לי. הסידור נכתב לתלמידו ר' יוסף בן שלמה הלוי אלדרג, בתקופות שונות. ישנם מספר קולופונים שונים. בכה"י קכ"א דפים.
החלק הראשון הוא סליחות ואשמורות שנכתב בשנת תקכ"ח (1768), החלק השני הוא אזהרות לרשב"ג וכתר מלכות שנכתב שנה לאחר מכן, והחלק השלישי תפילות לר"ה ויו"כ והושענות לסוכות.
...
מרי יוסף בן משה הלוי יצחק אלקאצ'י נולד בצנעא בשנת תרל"ב - 1872. הוא אחיו של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי, ואף הוא היה מנהיג ציבור בצנעא. הוא עלה לארץ בשליש הראשון של המאה העשרים. שמש רב שכונת נורדיה בתל אביב, ונפטר בשנת תשכ"ג - 1963. ראה אנציקלופדיה ע' 234.
לאחר פרסום האנציקלופדיה פנה אלי בנו צמח לערוך ולסייע בהוצאת חיבורי אביו. מחומר זה נוספו לי הפרטים הבאים:
הוא התפרנס ככל...
ר' יצחק בן אברהם חיבר פיוט, ומצאתיו בתוך כת"י שנכתב במאה הי"ד-ט"ו. עפ"י כתב היד הערכתי את זמנו למאה הי"ד-ט"ו. לא ידוע לי מקומו.
כה"י הוא הלכות הרמב"ם ספר הפלאה, ובו שבעים דפים עם הערות בשולי הדפים. הפיוט שחיבר חסר בתחילתו.
כה"י נמכר בשנת רס"ב (1502) ומוזכר בשטר "דאוד בן סעיד מן ברכה (?) בנת כלף יצ"ו בשנת אתתי"ג לשטרות (רס"ב - 1502)".
ר' יצחק בן אברהם בן שמעיא העתיק את מדרש הגדול לחומש דברים במאה הי"ז עפ"י הערכה. לא ידוע מקומו וזמן כתיבה מדויק, ובקולופון שכח כנראה לציין.
בכה"י רכ"ז דפים, ההתחלה חסרה, ובשולי הדפים פירוש מילים בעברית ובערבית, וכן ישנן תוספות והשלמות.
בקולופון כתוב:
"ספרא חלשא ומסכינא יצחק בן אברהם בן שמ(ע)יא... נשלם... שנת שנין לשטר(י)".
מרי יצחק בן זכריה בן שלום כתב הגהות ופירושים בשולי מדרש הגדול לחומש דברים במאה הי"ז. לא ידוע לי מקומו וזמנו המדויק.
בשולי כתב היד כתב תוספת פירושים, בין היתר גם מספר המרגלית. בתחילת פרשת ואתחנן ישנה הוספה שכתב:
"יצחק בא"מ זכריה בא"ה שלום יש"ל".
יתכן כי הוא כתב את כל התוספות בשולי כתב היד. עפ"י ההערכה, התוספות לכת"י הן מהמאה הי"ז-י"ח, ועפ"י זה קבעתי את זמנו.
מרי יצחק בן יחיא היה חכם בישוב עת'אר בתחילת המאה העשרים. הכפר עת'אר נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות בערך: חלא, עמר, שעתאל, מסעוד ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעיד בן שלום, מרי שלום סעיד, מרי יוסף חלא, מרי אברהם בן שלום, מרי שלמה חלא ומרי עמראן חלא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...
מרי יצחק בן יפת חסן היה משורר במחוז חוגריה באמצע המאה הי"ט. מספר שירים שחיבר פורסמו ע"י יוסף טובי ורצון הלוי. השירים עם הקדמות שכתב מרי סעיד חדאד נמצאים עדיין בכתובים.
השיר הראשון עוסק בחכם דת מוסלמי שעשה עצמו מלך בחודש מרחשון שנת ת"ר (1840), ובצרות והאירועים הקשורים בו. השיר נכתב בערבית.
השיר השני עוסק בשריף איסמעיל בשנת תר"ז (1847). חי לאחר האירועים הללו בשנים ת"ר-תר"ז (1840...
ר' יצחק בן מנצור חתום על גט בישוב דרב אלמהרם בשנת תרע"ג (1913) עם ר' יחיא בן סעיד, לזוג יחיא בן מוסא-משה ותורכיה בת שלמה. שימש, כנראה, ממנהיגי הקהילה בשנה זו. יתכן והוא חתום בתור עד.