ר' יצחק בן מסעוד העתיק קטע מסידור בשנת תרצ"א (1931). לא ידוע מקומו.
בידינו נותרו שני דפים מתפילת פסח. נכתב במימון ר' שלמה בן דוד רזקאן.
בסוף ההגדה כתוב:
"נשלמה יום ד' חודש אייר כ"ז בו שנת ברמ"ב (תרצ"א - 1931) ע"י... יצחאק בן מו' מסעוד יצ"ו. כתבה לתשוקת... סלימאן בן מ"ו דאוד בן סעיד רזקאן".
ר' יצחק בן מעוצ'ה בן מצמון הזמין ומימן את ספר אלזיג בשנת רמ"ב (1481). לא ידוע מקומו. הסופר הוא ר' יחיא בן שלמה אסראילי.
בידינו נותר רק דף הקולופון ובו כתוב:
"ונסתיימה כתיבת זיג זה ביום חמישי דהוא יום שמונה ועשרים לחודש טבת שנת אלף ושבע מאות ושלוש ותשעים שנה (לשטרות, רמ"ב - 1481) למנין אלכסנדר היוני הידוע בכנוי מוקרון. והיה זה לאחר עבור תשע שעות ורבע שעות זמניות והצומות באופן...
מרי יצחק בן סעדיה היה חכם שחי בישוב צאהיר והיה מגיע לחבאן במזרח הרחוק של תימן, כדי ללמד תורה. לחבאן היו מגיעים גם חכמים ממחוז ביצ'א. הוא חי במאה הי"ט-כ'. אין פרטים נוספים עליו.
מרי יצחק בן סעדיה היה, כנראה, מנהיג ודיין בעיר כוכבאן שבמרכז תימן במאה הט"ז-י"ז. הוא חתום על שטר פסק דין העוסק במכירת תאג', שהעתיק בצנעא ר' דוד בן בניה, הסופר המפורסם, בשנת רמ"ה (1485).
כה"י נמכר מספר פעמים, ובאחד השטרות כתוב: "בפנינו אנו העדים חתומי מטה מעידים כי ר' יחיא בן יוסף פקעה קנה את כה"י מר' דוד בן שלמה טוילה בסכום של כ"ה חרף ביום חמישי ט' בשבט שנת קפ"ד שנין לשטרי במגדלא...
ר' יצחק בירב פיומי היה ממשוררי צנעא, כנראה, באמצע המאה הי"ב. שמו ידוע לי מתוך סידור כתיבת יד אשר נכתב במחצית השנייה של המאה הט"ז. בחלק הסליחות לימים נוראים מצאתי סליחות ופיוטים רבים למשוררי תימן הקדמונים וביניהם: ר' סעדיה בן מסעוד, ר' ישועה (בן יעקב כנראה), ר' שמריה הכהן, וכן פיוטים של ר' דניאל בן פיום ר' יצחק בן פיומי. מסתבר כי מדובר בשני אחים משוררים, וכי ר' נתנאל בן פיומי, נגיד תימן במאה הי...
ר' יצחק בן שלום היה חכם באחד הישובים בתימן, ועפ"י הערכה במאה הי"ח. הוא ידוע לי מתוך הגהות אשר כתב לשו"ע טור או"ח יו"ד. בכה"י רע"ד דפים, החסר מתחילתו מטור או"ח עד סימן כ"ז. טור או"ח מסתיים בדף 130א'. במקומות אחדים פירושי מילים והערות מבעלי כתב היד. בדף 136א' כתובה הערה עם חתימה "יצחק בן שלום". מדף 198 הכתיבה שונה.
ר' יצחק בן שלום העתיק ליקוטים מדברי רז"ל במאה הי"ט. לא ידוע מקומו וזמן כתיבה מדויק.
בכה"י ק"ז דפים, ובהם טעמים וסודות מלוקטים ממדרשי אגדה, הלכה, קבלה ועוד.
ממקורותיו: סדר הגלגולים לר"ח ויטאל, מקדש מלך, שושנת המלך, רבינו בחיי, פירוש רש"י ועוד. כה"י בשתי כתיבות שונות. בדף מ"ד, ב' כתוב "יצחק בן מ"ו סאלם", ואולי הוא רק הבעלים.
מרי אברהם בן יוסף יצחק כתב פירוש להפטריות. להערכתי חי במאה הי"ז-י"ח במרכז תימן ואולי בצנעא. הוא ידוע לי מתוך ספר ההפטריות עם פירוש שהעתיק וחיבר מרי יוסף בן אברהם יצחק בשנת תק"א (1741), ולכן הפירוש להפטריות קודם לשנה זו. ואולי הוא מאבות משפחת יצחק הלוי המפורסמת בצנעא, ממנה יצאו רבנים ראשיים. מסתבר, כי הוא ממשפחתו של מרי יוסף בן אברהם יצחק (ע"ע).
בהקדמה לחיבור כותב הסופר:
"אמר...
מרי אברהם בן יוסף יצחק הלוי היה מחכמי העיר צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
הוא חתום עם חכמי צנעא על פסק דין בחודש אלול בקמ"ג לשטרות (תקצ"ב - 1832) בדיון המתמשך בנושא ירושה, שהחל בבי"ד עדן בשנת תקע"ג (1812) ונמשך עשרות שנים. על תשובת חכמי צנעא הדוחה את פסק בי"ד עדן, חתומים חכמים רבים: מרי דוד צאלח הדיין (נפטר בשנת תקצ"ט - 1839), מרי יחיא כהן הדיין (נפטר בשנת תרכ"ז - 1867), מרי יחיא...
ר' אהרן בן אברהם הלוי יצחק העתיק את מדרש הגדול לחומש שמות במאה העשרים. לא ידוע זמן מדויק.
בכה"י של"א דפים, ובשולי הדפים הערות ופירושי מילים קשות מספר המרגלית.