חכמי תימן

תצוגת 281 - 290 מתוך 308

ר' עואץ בן יוסף יצחק היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ג'בל עמר במאה הי"ט עם ר' שלום בן יוסף יצחק. הישוב שכן בסמוך לעיר המבצר חג'ה מצפון מערב לצנעא.

בסוף שנת תרי"ב (1852) היו מלחמות קשות מצפון לצנעא, ורוב יהודי הישוב היו נתונים בידי שבאים. לאחר שחזרו היהודים לישוב, התרופפו חיי הדת והמוסר, והיחסים בקרב הקהילה התערערו. שני מנהיגי הקהילה, האחים ר' שלום ור' עואץ בני יוסף יצחק, היו טרודים...

בבי': טובי, יהודי תימן במאה הי"ט, ע' 204-209.

מרי שלום בן אברהם יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תרס"ה (1905). למד תורה אצל חכמי העיר, והוסמך לרבנות ע"י מרי יחיא קאפח, החכם באשי, ומרי יחיא אביץ'.

משפחתו, משפחת יצחק, הייתה אמידה מאוד והתפרנסה מעיבוד עורות. שבעה אחים ואחות היו לו, אשר נפטרה בתימן. אחיו המפורסם הוא מרי יוסף בר' אברהם, אשר היה מרי של בית הכנסת יד הרמב"ם בקרית אונו. הוא אישית לא הצליח בעסקיו, ומאידך גיסא אהב ללמוד תורה, ולכן...

בבי': יחיא יצחק, בן אחיו, קרית אונו; חותני, ר' עזרא ימיני; אברהם בדיחי - יו"ר המועצה הדתית ק' אונו; היכרות אישית.

ר' שלום בן יוסף יצחק היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב גבל עמר ליד מחוז חג'ה במרכז תימן במאה הי"ט, עם אחיו ר' עואץ.

לאחר המלחמות הקשות בשנת תרי"ב (1852) הוא ואחיו לא עסקו בתיקון הפרצות וניהול תקין של הקהילה. חברי בית הדין בצנעא כעסו עליהם, אך הם טענו שאין באפשרותם להמשיך לנהל את הקהילה, ובשנת תרי"ג (1853) חברי בי"ד צנעא שלחו אגרת לשני האחים, וממנים אותם לעוזרים של השליח ר' דוד בן שלום...

בבי': טובי, יהודי תימן במאה הי"ט, ע' 204-209.

מרי שלום יצחק הלוי נולד בשנת תרנ"א - 1891, והוא בנו של הרב הראשי מרי יחיא יצחק עלה לארץ בשנת תרפ"ג - 1923 ושמש הרב הראשי ליהודי תימן בשנים תרפ"ה - תשכ"א (1925 - 1961), וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. ראה באנציקלופדיה ע' 239 - 240.

מצורף בזה צילום* חתימה להרשאה לשחיטה לר' אברהם בן חיים חובארה בשנת תש"ב - 1942 בת"א. הוא חתום לאחר דודו מרי יוסף יצחק אלקאצ'י.

ביב': ממסמכי משפחת יצחק

מרי שלום בן מרי יחיא יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תרנ"א (1891). הוא בנו הבכור של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. למד תורה אצל אביו וסבו וחכמי העיר. נשא לאשה את מרת שרה, בתו של הדיין מרי אברהם בן אהרן הכהן. בתימן נולדו לו שלוש בנות ובן, ובארץ שלושה בנים ושלוש בנות. התפרנס בתימן עם חמיו בהכנת בגדי מלכות למשפחת המלוכה בתימן. עלה לארץ בשנת תרפ"ג (1923). נבחר לחבר בית הדין הרבני בת"א, ושימש הרב הראשי...

בבי': דברי שלום חכמים - ספר לזכרו, ירושלים תשנ"ג; רצהבי, תורתן, ע' צ"ב; ר' אהרן קאפח בתוך: ר"ש גמליאל, חכמי היהודים בתימן, ע' צ"א; לוח קרן הלוי; כת"י יחיאל הלוי 2-39599; כת"י יחיאל הלוי 3-39592.

מרי שלום בן משה יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תר"מ (1880). הוא אחיו של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

עסק רבות בגמילות חסדים, הצלת יתומים משמד האיסלאם והרבצת תורה ברבים. הוא חתום על הסכמה לספר אמונת ה' שיצא לאור בצנעא בשנת תרצ"ד (1934), ואשר בא להגן על הקבלה מפני הספר מלחמות ה' שחיבר החכם באשי מרי יחיא קאפח. על הסכמות לספר חתומים גם גדולי חכמי צנעא: מרי יוסף שמן, מרי יחיא נחום, מרי שלום...

בבי': דברי שלום חכמים אחרי ע' תקל"ה; ספר אמונת ה'.

מרי יוסף בן משה יצחק הלוי (אלקאצ'י) נולד בצנעא בשנת תרל"ב (1872), והוא אחיו של מרי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי, ואחיו של ר' חיים. למד תורה בבית מדרשו של סבו מרי שלום מנצורה ומרי חיים קורח.

היה תלמיד חכמים ופעיל ציבור. בצנעא שימש נציג הקהילה בפני השלטון התורכי והאימאם.

עלה לארץ בשליש הראשון של המאה העשרים, ובשנת תרצ"ב (1932) שימש רב שכונת נורדיה בתל אביב הקטנה.

כתב חיבור...

בבי': רצהבי, תורתן, ע' רנ"ד; דברי שלום חכמים אחרי עמוד תקל"ה; לוח תפארת עובדיה לרב אבירן הלוי, ניסן תשנ"ג.

ר' יהודה ירימי נולד בעיר מנאכ'ה שבמרכז תימן בשנת תרי"ג (1853). נשא אישה ממשפחת קאפח בצנעא בשנת תרל"א (1871), ולאחר שנים חזר לעיר מנאכ'ה. נולדו לו חמש בנות. בשנת תרס"ג (1903) נפטרה רעייתו, ואז נשא אישה שנייה, את מרת בד'רה ממשפחת משרקי, ממנה נולדו לו ארבעה בנים ושלוש בנות. התפרנס מנפחות.

עסק רבות בלימוד תורה, היה ירא שמים ונאמן בעסקיו. התפרסם מהיותו חרזן, בדחן וידע לרתק אנשים רבים...

בבי': ר"י קאפח, כתבים, ע' 1081-1085.

ר' יוסף בן יצחק ירימי כתב חיבור "אסופת שומרים, מוסרים יקרים, סיפורים משמחים, מלוקטים מספרים ישנים וחדשים".

לא ידוע היכן נכתב. החיבור נכתב בשנת ת"ש (1940). בכה"י ק"א דפים.

בבי': רצהבי, תורתן, ע' רמ"ט.

מרי ישועה נולד בשנת תקכ"ט (1769) בעיר עדן. לא ידוע לי שם אביו וכינוי משפחתו. הוא ידוע לי מתוך דברי נכדו, מרי שמואל בן יוסף עדני.

הוא שימש הרב הראשי והראב"ד בעיר עדן. נכדו כותב עליו שהיה גאון וחסיד, עסק הרבה בקבלה ועשה נסים רבים. נהג לשחוט כל שמחת תורה כבש לסעודת החג עם חשובי הקהל.

מעשה נסים מסופר עליו: פעם אחת שחט בשמחת תורה כבש והנה הריאה נטרפה. ביקש מהם להחזיר את הריאה למקומה...

בבי': נחלת יוסף, מנהגים, דף כ"ג, ב'; ר"ס חוזה, שרעב, חלק ב' דף קי"א.

עמודים