מרי אברהם בן יחיא היה חכם בישוב ד'יפאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ד'יפאן נמצא במחוז ארחב מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: בוני, קארני ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: בנו מרי יעיש.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין, כי אביו ובנו מרי יעיש...
מרי יעיש בן משה חיבר ספר העוסק בהלכות שחיטה והלכות אישות בשנת תרפ"ו (1926), לא ידוע מקומו.
מסתבר כי היה מרי בקהילתו, בהסתמך על העובדה, כי חיבר ספר הלכות בנושאי קידושין וגיטין. חיבורים בהלכות שחיטה רבים העתיקו לעצמם לצורך שימוש אישי, אך בהלכות אישות עסקו בעיקר רבני הקהילות וגדולי החכמים.
בכה"י קל"ו דפים: קיצור הלכות שחיטה מהספר ראשי בשמים לר"ד משרקי (דפים 1-44) וליקוטי דינים...
מרי יעיש מוסא (משה) בן חסן נולד בעיר אלגוירה שבמחוז חוגריה בדרום תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. מצבו הכלכלי היה טוב, היו לו אדמות שערבים עיבדו לו אותן, ועסק גם בתיקון ספרי תורה. בנה לו בית קומתיים, ועל קיר ביתו קבע שלט עץ בה חקוקה שנת תרע"ו (1916), היא השנה בה סיים לבנות את ביתו. אשתו סלאם בת סאלם בת סאלם עמראן.
הוא בן לאמו מנישואיה השניים. הבעל הראשון של אמו התאסלם והמושל דרש שגם...
ר' יעקב העתיק בעיר מעבר מדרום לצנעא את פירוש רש"י לתורה בשנת תכ"ד (1664). לא ידוע שם אביו ומשפחתו.
בכה"י רכ"ה דפים, הכוללים גם את פירוש רש"י למגילות, וכן לקט מפירוש בעל הטורים לטור בשולי הדפים. בקולופון לא כתוב שם הסופר, אך נראה ששמו הפרטי היה יעקב, שכן הוא מזכיר את המשפט "משיח אלהי יעקב", ומבליט את המילה יעקב. השלמת ההעתקה הייתה ביום חמישי, כ"ג באדר.
בקולופון כתוב:
"...
מרי יעקב היה דיין בישוב אכמה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הישוב ממוקם בקרית אלשעב, כשלוש שעות הליכה מהעיר קעטבה. הוא שימש בדיינות עם מרי יחיא צאג' מהישוב חוביש ומרי שלמה מחוביש שעבר לגור בכפר אחר.
ר' יעקב אפרים היה ממנהיגי אחת הקהילות היהודיות במחוז שרעב סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום ביום ה', ח"י באייר תש"ח (1948) על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. סכום הסיוע לעניי שרעב בסך קצ"א ורבע ריאל. חתומים תשעה אישים, שלושה הראשונים חברי בית הדין של אחד הישובים בשרעב, והשאר, כנראה, מנהיגי הקהילה וגבאי הצדקה. חתומים עפ"י הסדר: בי"...
ר' יעקב בן אברהם העתיק את הספר קריאי מועד לליל ז' דפסח, ליל שבועות וליל הושענה רבה בשנת תקס"ב (1802) בצנעא.
בכה"י קצ"ז דפים, ובהם הפטריות לחגים עם תרגום, שלוש מגילות עם תרגום, פירוש רש"י ושפתי חכמים. נכתב במימון ר' זכריה בן סעיד אלסרי.
בשער הספר כתוב: "ותחילת העתקתו בשנת @44והיתה@55 ל@44ו@55 ו@44ל@55זר@44ע@55ו אחר@44י@55ו ליצירה (תקס"א - 1801) @44ב@55רית כ@44ה@55נת ע@44ו@55לם @...
מרי יעקב בן אהרן היה דיין וראב"ד בעיר עדן בתחילת המאה הי"ט. נולד באמצע המאה הי"ח. שימש, כנראה, ראב"ד ורב ראשי.
הוא חתום ראשון על פסק דין ביום רביעי, ג' בתשרי שנת בקכ"ד לשטרות (תקע"ג - 1812), ואחריו חתומים הדיינים מרי אברהם בן יעקב ומרי משה בן בנין. על סמך העובדה כי הוא חתום ראשון קבעתי כי היה ראב"ד. פסק דין זה התחיל דיון משפטי ארוך בנושא ירושה, אשר נמשך עשרות שנים, והיו מעורבים בדיון...
ר' יעקב בן דוד היה, כנראה, מנהיג בישוב מודאן בתחילת המאה העשרים.
הוא חתום על כתובה בשנת תרע"ב (1912), ולפניו חתום ר' יחיא בן שלמה. הזוג הוא שלום בן סעיד וסעידה בת יוסף.
יתכן וחתמו בתור עדים ולא מנהיגים.
ר' יעקב בן ישועה בן משה העתיק את משנה תורה לרמב"ם - ספר הקורבנות, בשנת אתרמ"ד לשטרות (צ"ג - 1333), לא ידוע מקומו.
בכה"י קכ"ב דפים ונכתב במימון ר' משה בן חטר.
בקולופון כתוב:
"נגמר בחודש סיון שנת א'תרמ"ד לשטרות (צ"ג - 1333)... והכותב יעקב בן ישועה רי"ת בן משה ז"ל. ונכתב לחבר הטוב משה בן חטר ש"צ".