חכמי תימן

מרי יעקב מוסא-משה היה דיין וראב"ד בקהילת רצ'אי שבדרום תימן בתקופה הסמוכה לעלייה הגדולה לארץ. הוא שימש בדיינות עם מרי שלמה רצאבי, ודיין שלישי מחליף - בנו, מרי שלום, או בנו של הדיין השני, מרי יוסף רצאבי.

בקהילה היו כתשעים עד מאה משפחות. בית הדין פסק רק לבני הקהילה, וכשהיה דיון מורכב יותר היו פונים לישוב נאדרה שהוא בירת המחוז עמאר. הם היו גם שוחטים של הקהילה.

מרי יעקב שמעון היה חבר בועד הרבנים של מועצת מחנה העולים גאולה שליד עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. עפ"י פעילותם וחשיבותם הוא מוזכר מספר ט"ז מתוך י"ז חברי מועצת המחנה, כאשר בראש מועצת המחנה עמדו מרי נסים טיירי ומרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה.

הוא הושלך לכלא עם כל י"ז הרבנים בברוטליות ע"י מנהלת המחנה, אשר רצתה לשבור את המסורת היהודית והצניעות במחנה. כאשר הרבנים התנגדו לכך...

מרי סעדיה בן דוד יעקבי חיבר קונטרס העוסק בהלכות שחיטה וטרפיות בשנת תרי"ט (1859). לא ידוע מקומו, ונראה, כי חי במרכז תימן. הוא כנראה אביו של ר' דוד בן סעדיה יעקבי (ע"ע קודם).

חיבורו נקרא @44"מחזק בדק"@55 או @44"בדק המזבח"@55. מקורות החיבור: רמב"ם ומהרי"ץ. סימן ההקדמה סעדיה דוד יעקובי. הספר בכתובים ועדיין לא התפרסם.

להלן קטע מהקדמתו:

"סוד ה' ליראיו ולחושבי שמו מורי הצדק...

מרי יעקוב דוד היה חכם בישוב גרוף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. ידועים לי שני ישובים בשם גרוף בתימן, אחד במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא, והשני במחוז רדאע מדרום לצנעא, ולא ידוע לי בודאות באיזו ישוב מדובר, ועפ"י ההקשר נראה שהכוונה למחוז רדאע.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מחפוץ', עוצ'ה, סעיד, דאוד ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלמה סעיד, מרי יעקב מחפוץ',...